Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 18

18 von einer solchen hei einer Tochter findet sich aber sonst nirgends eine Erwähnung. Die Ansicht Chananels über die erstere (Aruch sv. 1 שבע.) erweist sich durch unsere Stelle als irrig. — Zu 3 vgl. Semach c. 11; b. Ket. 17? a. Ab. d. R. Nat. c. 4 ־, zu 4. vgl. Semach. c 12 20) und Tanehuma in Jalkut|II; 973, b. .(!באבל הניא .X._ (ThA. 43, a לעולם אינו מת מצוה ער שימצאו ראשו ורובו ר' יהודה אומר השדרה והגלגלת הן הן רובי. Der Ausspruch R. Jehuda’s, der in Semach. II, 12, (augeführt ThA. 51, a) und ib. c. 12 (angeführt ThA. 33, b) auf andere Fälle augewendet ist, gehört M. Ohol. 3, 6. R. Jose an. In dessen Sinne heisst es j. Nas. VII, 1. כי קטר הקכרגו, (Deut. 21, 23)מכאן שאינו נעשה מת טצוה עד שיהיה ראשו וחבו vgl. b. Nas. 43, b. XI. (JG. 70). מי שנהרו. ע״י עבים או ע״י לסבים או ע׳י היה ומצאי את הראש ב־ינין עליו ל״ז ג) מצאו אח הגוף אחר שמצאו את הראש אין מונין עליו מצאי2) את הגוף מי־נין עליו מצאו אח הראש הוזרין ומונץ עליו לא|םצאו את הראש וכא אח הגיף משנחיאשו מלשאול. 1) i. e.'2 .ל׳ וז) JG. 'וס• Diese Baraita steht mit der Sem. II, 12 nicht im Einklänge. XII. (JG. 34. .(ובאבל תניא. . . והתם נמי תגיגא 1. הקורע על מתו ודבי או ששהה כדי דיור חיזר וקורע לכתהלה. 2, אמרו לו סת בנך וקרע[ואר.״כ אמרו לו]1) לא היה בנך אלא אהיך לא היה אהיך אלא אהר חוזר וקורע לכתחלה. זה הכלל כל קיע שאינו לשם אותו המת תזר וקורע לכחהלה. 1) Vermutungsweise ergänzt. 20) ואם יש לו פרנסה will wol sagen: ״wenn bei dem Hochzeitsmale genug Theiluemer sind“; anders Tur J. D. No. 360.