Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 12

12 Zu 3 vgl. b. Sab. 32, a wo eine Baraita mit demselben Saze beginnt. — Mit ,מת לו מת וכי (No. 5.) ist verwandt b. M kat. 26, b : ח״ר חולה שכת לו מת אין מודיעין אוחו שמא הטרף רעתי עליו ואץ מקרעץ ומשתקין את הגשים מפניו. Zu besserer Verständlichkeit ist hier הנשים für המנהמים gesezt. — (. (כאבל רבתי הניא) .II. (JG .p. 28, ThA. 15, b 1 הגוסס הרי הוא כחי לבל דבריו אץ קושרץ את לחייו ואין סכין אותו וי\ן מדיחץ אותו ואץ פוקד,ץ [את]1) נקביו ואין שומטץ [את]2) הכר מתחתיו ואץ3) נותנץ אותו לא על גבי ההול ולא על גבי חרסיח ולא על גבי ארפה ואץ נותנין על כרסו לא קעי־ה ולא מגרפה ולא צלוהית [של מים]4) ולא גרגיר מלח' ואץ משמיעין עליו עיירות ואין שוכרין עליו הלילים ומקוננות ואץ מעמצץ את עיניו עד שתצא נפשו וכל רמעמץ עם יציאת הנפש הרי זר. שופך רמים. 2 אץ קורעץ ואץ5) חולצין ואין מספידין עליו ואץ מכמסין עמו ארון בבית6) ער [שעה] ך) שימות כללו של רבר כל שהוא משים עסקי המה אין8) עושין עמו ער שתצא נפשו ואין פותחץ בצחק. הדין על המת עד שתצא נפשו של מת9) שכל10) חימיס שהיה ר׳ שמעץ בנו של ר, עקיבא חולה לא בטל מבית מדרשו אלא פוקרו ביר שלוחו בא הראשון ואמר לו נטען אמר להם שאלו בא השני ואמר לו הכביד החזירן לתלמוד תורה בא השלישי ואסר לו גוסס אמר להם שאלו בא הרביעי ואמר לו השלים עמד וחלץ תפל1יו וקרע את בגדיו אמר להם א ח נא בית ישראל שמעו עד כאן היינו חייבים בתלמוד תורה מכאן ואילך אני ואתם בכבודו של מת. 1) in ThA. 2) ib. 3;JG. 4 .ולא) JG. 5) JG. 6 ולא) ThA. 7 לב׳) in ThA. 8) JG. ואץ־נפשו(9 לא bei JG. 1 c. besonders, vgl. ThA. 33. a. 10) von hier an nur in ThA. No. 1. ist zum Theile in Semaehot I, 4 benuzt, stimmt aber in der Angabe der einzelnen Verrichtungen, die mit der Leiche nach dem Absterben vorgenommen werden, mehr mit M. Sab. 23, 5 überein (ואץ משימין מלח על לשבו hat daraus Buch d. Frommen No. 723). ואין סשמיעין—ומקוננות hat seine Parallele in