Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 4 H. (1809) · p. Seite 281

אחינו והמה כשטו לכי הרגל־ ואף אס בעדני.תכחי א:ץ, שדי-? חוריה והמיה לא ימצאו דבריה כאל? מקים , הבנויס על אדני היל ותהי/ גי המה ידעי בתכיזת לגבס כי הדבר ההוא הוא .כמעט מהנמנעות, לחיית מדס משנה מנהג אבותיו תשר הירגל בי 1ה כמה מאות שניס כאשר ישנה איש את כסותו ויחליף את כתנאי, נימיה לא כניד, אכן המה ידעו כי העס היה ילכו לאט לאט ממדרגה למדרגה, עדי יגיעו לתכלית השלמות להיות נמנים גחברת שארי ה אנשיה י אכן אהובי ידידי שי'! לא רבים יחכמו, ולא רבים יתנו פל לב להיות לסניגור ולמל-ן להעם ה!ה, ולכן ישפרו פיהם פד בלי קוק־ והן. היום אמרתי אדברה להסיר תלונת העם מאתנו' היום יוודע כי לא אטוס לג הישראלי מהבין ׳ לדעת הטוב ההוא אשר דגר ה' על עמו, בהמית לב המלך והשרים לטוב לנו ־ והיוש יוודע כי לא אלמן ישראל, ויש אתנו יודע עד מה " ואם אנחנו אשד für das wohlrhatige Geschenk der bürgerlichen Rechte und Freiheiten weder Sinn noch Gefühl, er kenne das Gute nicht, das ein reiner Ausfluß der Humanität ist, und werde sich nie in die neue Lage der Tinge fügen. Verge« bcns suche inan sein grausames Schicksal zu erleichtern; vergebens reiche man ihm die brüderliche Hand zum bürgerlichcn Verein; er werde sie immer verachtend von sich sießcn. Ein Hauptgrund, der zur Stütze dieser harren Aussprüche angeführt wird, ist folgender. Was haben alle jene weisen und menschlichen Anstalten genützt, heißt es, die eine edclmüthige Negierung zur Regeneration des jüdischen Volkes herbeifühue? Seine Religion bietet ihm «in Schattenbild dar, das cs mit eben der Schwärmerei im Auge halt, als cs seine Vorfahren thaten. Ein an» geborner Hang rum untharigen nutzlosen Lebenswandel be«