Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 2 H. (1809) · p. Seite 142

14* אהית התענוגים , התשוקה וחמדת ההון תוליד קנאת איש מרעהו ותעורר מצה והריבה נין תיש ושכנו הקריב אליו, וע״י זה יתבלבל הסדר וישיב העס פרוע ומשחת י ופל הטיה הזיות נוסדו מצית לנית בתורה, כחוענין השמיעה והי!בל, יושר בעתים היולה ישובו תיש תל יותוזתו וכן בחולת הגתים והקרקעית וחפשית העבדים, והעברת הנתלית משבע לשבע י כי רצה ה' ית' שיהי/ תמיד יקום וערך שוה נין תישי היוומה, לבל יתקומם ויתרומם תיש על אתיו בעת רן העתים ולת יתפרדו הלבבות. רק ישארי תמיד על הסדר הנכון והדרך הממוצע בין כלס יחד * ולכן בא הצוי נפרע להחזיק ידי עני אשר מעה ידו לחיזה מקרה מן המקרים, לפתוח לו יד ולהתנהג עמו בחסד בעת ההלואה, ושלא לשום עליו נשך ותרבית כלל, כי ברבות העתים, תם יתרבה הנשך במה ישלם אז? ויבא ע״י זה למכור שדהו מחלת אבותיו, ויגרום הפך הסדר יתקון הקבוץ המכוון• לא כ} הדבר בתיש נכר' מסוחרי וכנעני ארץ הבא מארן רתוקה לאדן ישראל לעשות שהה אקנה וקנין ולהרויח בעסקו, כי בו נתנה התורה רשות לקחת' מאתו כשך, י כדרך הסוחרים המלוים כספם איש לרעהו לעת הצורך למען ישתכרו בו, ואין בזה שום איסור לא מצד השכל ולא מצד התורה, כמאמרה ז״ל ננכייתא ובתקנת העיסקא• אמכם אלילה לחשוב תועה על תורתנו הקדושה, שהיא תתן יד להתיר גזל נכרי או לרמות ולהונות אותו כשום אופן מצל הנקמה והשנאה, כי זה הוא נגר עיקרי הדת הכלולים בחצות ואהבת לרעך׳ כי גם הנכרי עובד עי« אם הוא יושב לבטא אתנו ואין בלבו שום הרחה ומרמה נגדנו, מתוייניס אנחנו לנהוג עמו בתחיחות ויושר הלב, למען יתקדש סם ה' כין הגויה כמאמר שלחה המלך ע״ה בתפלתו וגם אל הנכרי אשד לא מבני ישראל ונו' ובא והתפלל אל הבית הזה ושמעת את תפלתו ים', וכמאמר התנא הוי מקדים בשלום כל אדם• כלל הדברים הוא, כי חצות אהבת רעים הכללית היא יסוד ועיקר אמונתנו, וחקור לכל המצית יהתובות שנין אדם לאדם, יזמנו יצאו