Sulamith · 1808-01-01 · 1 Bd. 4 H. (1808) · p. Seite 273

י- ־׳יי -V > הדבודרה כיפרה?־־1פרח כלעיןפת ציף האגור' — מלבות נ?שלז שאפת הלא להטביע נפשנו מעדנים? כן אדוננו! לא?־"'הךבות הון תש-קתו גם השתרר Sy עבדים אין מגמתו אך גנון להציל כאב על בניכם• Wie mit rastloser Emsigkeit Der Blumen Saft die Dirne sammelt. Und nicht für sich, für andre stets nur strebt; Co Franzens thatcnvolles Leben: Denn nicht des Goldes Glanz, auch nicht der Herrschaft Schimmer, Nur Seiner Kinder Glück ist stets Sein höchstes Ziel. מקהליה על כן לפני אל לעת לזות ונקרע כי הלבבות הוא דרש - אן מקדם ״: T " ■יי . •1 v••־ אש רמוד־דה יקד־רד 22S2 עבדיך ויתפליתינו- זמיום נא?■־1ך יערבו כעת בל האךן רמודד־ז נקריבו ישבי אנהלט נטו שכם לעבדך- Chor. Druni Dank dir. Ewiger! für deine Huld, Der da des Menschen Herz erforschest! Schon langst erglühte unser Herz vom leisen Danke. O! mögen heute unsre Lieder dir gefallen, Vom ganzen Land׳ in lautem Jubclchor ertönend. Da Franzens Volk einmüthig dich verehrt!