Sulamith · 1808-01-01 · 1 Bd. 4 H. (1808) · p. Seite 274

274!1p?* אחד .כימי אביבד~דוךאים נרתנו רירו גיל לבשה אדמה 3ש כל לב שמח אף קיץ וקציר . למלאו כל פדל רננה כן למי?ראנץ?אבו כן קיצו ובצירו טיב ד־זריקף יחד י ע?-"' ארצו ועירו כזיוו ל־זתענגנו זה ח מ ש י ם שנדה• Eine Stimme. So wie nach einem holden Frühlinge, Wenn alles Freude arhnitt, jedes Herz in froher Hoffnung schwebt. Auf einen segenreicheu-Sommer auch ein heitrer Herbst erfolgt: So Franzens Frühling, so Sein Sommer und Sein Herbst Viel Segen strömten sie auf Land und Stadt und Flur: So freurte sich Anhalt schon seit fünfzig Jahren. מ ק ה V ד אשרך ארץ!?־■1נגיד צדק :שמעית חתפארי ךעסו*! בי בו אח נושערי, מכלל יבי שמן! אין בך מגרערת * תלמי שדה ואחו! פצחו רנד־ז עלזו בהורי חמד דרשי בינה!. לבכם נ?תהו דלתי הבמה יי־ערת