Sulamith · 1808-01-01 · 1 Bd. 4 H. (1808) · p. Seite 272

א׳הב עכו כבן כסאו בי'שר עמו הצליה לארצו הדביל אשד מאיר כשמש בהצי תזשמיבם• Allmächtiger! auch uns hast du mit dieser Huld beglückt! Non deinem Throne gabst du Anhalt einen guten Fürsten, Den vielgeliebten Franz, den Führer Seines Volks; Der Tugend über alles schätzt und Redlichkeit belohnt; Der Glück und Heil verbreitet, Segen Seinem Lande schafft, Und mildem Sonnenglanze gleich, uns allen leuchtet. א ה ר h ק ו כשהר פרוס על ראשי ההרים קרניו כי נזה ירו בעמקים וכךים כי נמהר ד7־וכמ עדי ערב עידו י פן שחרות נשיאנו הפיצה זיזר ססדו זרה כשמים?4טדהר נמי נעוריו על הוד שיבתי־ העידו- Eine Stimme. Wenn Morgtirrölhe lieblich hell im Osten glanzt. Und Berg und Flur mit goldnen Strahlen röchet: Da wird schon früh ei» heitrer Tag verkündet. So glanzte Franz ens Morgen schon an Anhalts Ho» rizont: Hell strahlte Seine Huld im ganzen Lande, Und alles prophezeite ein« heitre Zukunft.