Sulamith · 1806-01-01 · 1. Bd 6 H. (12.1806) · p. Seite 494

אחרי שכלני שיים זה לזה בענץ הכרית?/ וכלכו אתים גני אב אחד נתנו, מדוע נבגדה תיש נחתין? — והנה אף שמצית אהבת הבריית כיללת כל האדם, כמו שבארצו, מ'ת פרטיות תעשיה ופעולותיה אינן שית דכלז. דכר זה יתבאר לך יותר, כשתתקור כמה תפדד האהבה המוחלטת (פתזיטיווע ליכע) מן האהבה הכללית (תללנפמייגע ליגע). כי כהיות שהאהבה היא טבעית בנפש האדם, ע״כ ערך הרגשותיה לכי ערן ההדמות שבין האוהבים. ד''מ גדולה אהבת אבית לבנים וכניש לאביתם מאהבת אתים, ואהבת אתים גדולה מאהבת רעים. וכן ים ח־־ג־ת מדרגות בענין האהבה וכמותה, אהבת חשכתתי וקרוביו, אהבת אנשי פירו, אהבת ארך מולדתו ואנשיה. אהבת גרים, ובכלל אהבת הבריות כלן. ולפיהן יפרדו גס פעולות מצותיה ותובותיה, הכל לבי ערן הדמיו; שבין האדם לאדם, כן דמיון גופני, כן דמיון מוסרי. ומעתה האהבה המוחלטת היא, שכל תנאי התהבה תלין בה, אחד מהם לא נעדר, ותוביתיה בלן יקד מוטלות עלינו, ובזה בודאי יש הפרש מדרגה בין קרובים ורחוקים, בין צדיק ורשע, ובין עובד אלהיס ללא עבדו. ובכיוצא בזה אחרו ח"זל אדם קרוב לעצמו, היין קודחיןלתיי חבירך. לא כן האהבה הכללית, כי היא תתפשט על כלל הבריות כלן, אין הנדל בין טוב לרע, כצדיק כרשע, כחוטא כאיש אלקיס, כלן שיין בה, כי כלס נבראו בצלם אלהיס ובדמותו, וחלילה לנו לשנוא את הרשע, לבזותו לצערו ולהקניטו ולגרים לי שים נזק בגופו.או בממונו.. (אס לא ע״פ דיני תורה או דינא דיילכיתא, וגס זה אינו ע"ד נקמה חלילה, כ״א לטובת הרשע להיות לו לכפרה ולפדיון נפשו) ואדרבא חובה עלינו לקרבו ולהוליכו בדרך החיים ולהציל נפשו מיד שאול אולי ישיב אל ה' וירחמהו, כמאמרם ז״ל הוי מתלמידיו של אהרון זכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ולכן תמצא בכל מקום שבא הכתוב לפרוט פעולות האהבה הזאת, גא הצווי בלשון שלילה, כחי לא תשנא את אהיך בלבבך, לא תקום ולא תטור, בי שם דבר על האהבה הכללית שנארתי לך, והראיי' י ׳־ ' . שאייר