Sulamith · 1806-01-01 · 1. Bd 6 H. (12.1806) · p. Seite 495

4SS &ל!חרהופח תוביח את עמיתך, הרי ברשע הכתיב "לבר. הגפ בעצמך! שלא אחר לנכרי תשנא, לנכרי.תקוס ותטיס כהי שאמר לנכרי תשיך ונו/ כי באי ת השנאה והנקימה והנטירה ודומיהן מדוע גרועות הן בעצת{ וגורמות כתיתות הנשש, ולק אסורן תל עלינו נגד בל בני אדה, יהי' הי גדהי/ ועל זאת האהבה הכללית כין הלל ה1קן בתשובתו לנר הבא לפניי, סיז דעלף סני להביך ל*א תעביד. לא אחר: מה דעלך מב להביך תעביד, כי!ה הוא מן יונאי האהבה המוחלטת ולא עליה דבר הכאוב ואהבת לרעך כמון, כ״א על האהבה הכללית וכמו שבארתי. ובילקוט שכינו ואהבת לרעך כמוך אחר ר״ע זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם כלל גדול תמנו. כונתם שר״ע סבר כי חצות ואהבת לרעך על האהבה המוחלטת קאי, ורעך הוא ישראל לבד הנקרא רעך בתורה" (ע"ד דרשתם ו״ל עמיתך חי שעמך בתורה) ולזה אמר זה כלל גדול בתורה. והשיב לו בן עזא* זה פ' תולדת אדם כלל גדול ממנו, כי הם ידבר על כלל ב״א, וסוף המקרא מוכית בדמות אלהיס עשה אותו. כמאמר התנא הביב אדם שנברא בצלם, חביבין.ישראל שנקראו בנים למקום והבן. ילזה אחר גן עזאי אל תהי ב? לבל אדם וכוי, הוציא ג''כ דבריו בלשון שלילה, בהיית שכונתו על האהבה הכללית שזכרתי, כי באחת עלינו ללכת בדרכי השם ית' ולדמות מעשינו למעשיו, ויחזקאל הנביא קורא בגרון: החפץ אחפוץ במות הרשע נאום ה: — ות״זל העירו אותט על העני! הזה במאמרם ז״ל (מכילתא) אמר להן ר' יצחק חצינו גדול חרבן גמליאל ומאברהם ששימש את הבריות, אחרו לו אי זה? אחר להן שכינה, שככל שעה ושעה מספיק חזון לכל באי עולם כדי צרכן ומשביע לכל אי רצק ולא לבכי אדם הכשרים בלבד אלא אף הרשעים פ״כ. ועוד ספרו לנו ז״ל (ברכות.מייד) הנהו בריוני וט' הוה קא געי רי מאיר רחמי פלוהי כי היכי דליחותו, אחרה לי' ברורי' מיתהו מאי דעתך דכתיב יתחו תטאיס חן הארן " חי כתיג חוטאים, חטאים