Sulamith · 1811-01-01 · 1 Bd.4 H. (1811) · p. Seite 269

sitz und ungestörten Genuß des Erworbenen vergönnen. Dieses ist unser Verhältniß zu den Nationen, welche mit dem traurigen Schicksale unserer Voreltern Mitleiden hat« ten, und auch ihre Nachkommenschaft milde behandeln, und Gerechtigkeit wiederfahren lassen, und vor Unbilden schützen t so schütze sie auch der Ewige! Der Herr der Heer« schaaren, Amen'> (* והנה יש אנשים פתאים ששונאים לעלי דחאחרת, וחושבים שכל מה שהזהירה התורה שלא לכחש ולשבוע שגועת שוא, שלא לגנוב ולרמות ולזייף המרות, ושלא לנקום ולנטור ובדומה׳ ל--! הזהירה כי אס בי1 ישראלי לישראלי׳ ובן מה שעות ה ואהבת לרעך במוך, אינו ב״א שישראל יאהוב את חבירו ישראל ולא לזולתו• האנשים האלה הולכים בדרך תועה׳ ומכעיסים את ה' ׳שאצלו שוים כל בני אדם נקיי כפיס וברי לבב• דהרי הכתוב אומר: וכי יגור אתך גר בארציכם לא תונו אותו• כאזרח מכם יהי' לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני הי. ובמקומות אחרות מה הוא אומר? ואהבת אה הנר: ה׳אוהב אה הגר׳ לתת לו לחם ושמלה: חוקה אחת תהי' לכם ולגר הגר בארצכם: נצדק תשפטו את אחיך ואת גרו: ארור האיש מטה משפט גר: והי' הגר כמוך. ועתה ברור כאור שמש שאסור להזיק את כל מי שיהי, ומה שיאמין׳ לא בגופו לא בממונו ׳ ואסור להכעיסו או להטעותו בדברים׳ כדי שלא לצערו. והכלל, שצריך להתנהג עמו, כאילו חי׳ הארץ מעם ישראל, המאמין בתורת משה ׳ ולאהוב אותו כמונו ׳ כמו שאומר: ואהבת לו כמוך• ומזה אנו למדין׳ כמה מכעיס את ה', מי ששונא את זולתו בעבור שהוא מחזיק באמונה אחרת. ומי שקורא בדברי הימים והקורות, יורע כמה מזקת שנאת הרת׳ אשר רבים חללים הפילה, ודם נקיים שפכה« ובאש אכלה תלהט ערים ופלכים, ומדינות רבות החריבה•