Sulamith · 1811-01-01 · 1 Bd. 3 H. (1811) · p. Seite 209

hat diese Lästerer der Lugend und aller Heiligkeit bester entlarvt, als der Prophet, indem er spricht: ״Konnte ein solcher Fasttag mir gefallen, wenn der Mensch den Leid kasteiet, das Haupt wie Schilf beugt, in Sack sich hüllt, sich in Asche walzt? Dieses wollt ihr Fasten nennen? Ei, nen willfährigen Tag des Ewigen? Ein Fasten nach mci« nem Willen ist der Tyrannei Knoten lösen, des Joches Strenge trennen, die Gemarterten in Freiheit setzen, und jeden Druck fahren lassen. Wohlan! Brich dem Hung. rigen dein Brod, in deinem Hause nimm Dürftige, Elende auf, bekleide, wo du Nackte siehst, hilf allen, die deines Fleisches sind. Alsdann bricht dein Licht durch, wie Morgenroth, schnell schießt dein Heil empor: von der Tugend geleitet, nimmt einst die Majestät Gottes dich auf: als« dann ruf den Ewigen an, er antwortet; du flehest kaum, spricht er schon: Ich bin bei dir." ״) *) שהחוטא ועובר על מצות «לקיו, ואינו מזיק ומכעיס בזה את הכירו, כמו העושה פסל ומשתחוה לו בחורו, או הנושא את־שם ה' לשוא, »ושאינו שומר שבר־1 מחללו, וכן בכל עברות מזה המין, אם העובר שג אל מצות ה' ׳ ומתנחם על אשמתו, וסר עונו׳ וחטאתו הכופר מאה ה' < כי לו לבדו חטא אבל מי שבעברו על מצות אלקיט גם אשם לרעהו, כמוהמקלבכבוד אבותיו, הגונב, ויכולה יד במלאכת חברו׳ אוהכיג גבולו. או ענה עליו דבר שקר, או פגע בכבודו והקציפו ׳ ויפנה אל ה' לסלוח לו ׳ אף אם יצוט, ויבכה ׳ וירבה ««'התחנן ולענות נפשו ׳ לא יאבה ה' כפר לו, ויאט ם אזנו מהקשיב קולו כי יחנן ׳ טרכם התרצה אה רעהו אם הכעיסו׳ וטרם השיבאתהגנבה, והגזילה׳ והעושק וגו' כי עוד עולתו בידו, לא ירצה אלקיש אליו. ולא יריח ממנו מחילה וכפרה כי אט P .כ .Hl. Mrq