Sulamith · 1811-01-01 · 1 Bd. 3 H. (1811) · p. Seite 205

205 Dieser wohlthätkge Grundsatz wird auch dem Kinde beim neunten Gebote: du sollst wieder deinen Nächsten nicht als falscher Zeuge auftreten, eingeschärft. ״Auch hierin findet kein Elanbensunterschied Statt. Vor Gericht eine falsche Vor« gäbe wissentlich bekräftigen ist eine lasterhafte Handlung, fie mag wider einen Israeliten oder Nichtisraeliten gerich« tet seyn; ob es gleich hier im Texte heißt ״du sollst wider deinen Nächsten kein falscher Zeuge seyn"; denn nach der Schriftsprache sind alle Menschen, besonders aber diejenigen meine Nächsten, mit denen ich in einem Staate und unter einerlei Gesetzen lebe, ohne Unterschied, vH fie meine« Glaubensmeinungen beitreten oder nicht" *). שאין הבדל באזהרות האלו והדומה להם בבחינת הדת והאמונה, וכל מה שאסור לישראל, לעשות לישראל חברו, אסור לעשות לנכרי מאיזהו אומה ואמונד־ז שיהי' ■ והגונב או מרמה את חבירו נוצרי ׳ או בעל דת אחרת, הרי הוא כמו שגנב ורמה את הבירו ישראל, שכנר אמרתי פעמים רבות׳ שכל בני האדסשויס אצל ה' ׳ ואם מתחלפים באמונתם, ושונים בעבודתם את האלקי,, כאשר כל איש הורגל בהם מנעוריו* והשם רוצה בקיום העולם וישוב חברת מין האנושי והשלמתו* *) וגם בענין עדות שקר אין לנו להבדיל בין העונד נחבירו ישראל, או בחבירו נוצרי, או בעל דת אחרת, אף שבדבור הזה כתוב לא תענה ברען• שהדבר ידוע, שכל היושבים כמדינה או כעיר אחת החת מושל אחד וחוקים אחדים , הם רעים זה לזה, ואס הם נבדלים באמונת דתם * ולנלטה אדבר עוד מזה, להורות אתכם, שכל אדם נקר» רע לישראל, אף שאינו דומה לו באמונתו *