Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 6 H. (1810) · p. Seite 427

וכל יושבי הגל׳ הן עסיישיתל והן בחר הפחים׳ הרגיל׳ הלח 5זה וידתי נתייר חחרי רביס להטות * גס כפרי דקיוק ישנים טס חדשים כלס בה•אחד אוחרים.שהכרת ת״ק.היא..מעין הנדת ת״ג שלה׳ והנה הפתח תולדת הקחן׳ וק׳יח תולדת חולם היא וקויחתס שיה רק ההבדל בתורך וקוצר החשכתהתנופה׳ כידוע לכל המתחיל כחכחת הדקדוק תחנם לפי נטוינו אין כהכרת הקמץ והפתח שחץ הפין הכרת הקחן והחולם י והנה תם כדכרי כן היא השתל: א) חתין נאתני כיטוי גרועה וחשוכשת כזאת ׳ ומה היתה נסיכה לקדחונינו להמיר תת הטוכ כרע? כ) חתי התחיל לשון עבר להשתכש נין כני ישראל יושכי ארצות י החלה? ג) מדוע תין תיש מחורי ישרתל וגדוליהס שם לב על דנר הזה להצדיק חת הצדק ולהפוך תל עם ישדתל שפה ברורה? כי מלבד שחלעיגיס עלינו גס הנויס. תשר כתוכס. תנחנו יושכיס, גם תחינו גני ישרתל תשר שפתם שפת תחת׳ ויש חלול השם בזה— כי נהיתה התורה בינינו ובין יושכי חרצית תחרות כשתי תורות תשר לת ישחע תיש תת שכת רעהו — נס תרוף וגחף קריאה זו הית לבני המקום־ כ״ח לחשל תנו משבתיס תת השם בברכה ראשונה חש״ע שהית זוכר חסדי אבות׳ הנה לפי בעיינו תחת רלהלה תצא תהלה; י כי בטוי. האחתית מחלת תבית היא avoib ואנחנו. מבטיה «ovo כבטוי האחתית ממלח איבות ׳ והרי הוא כתלי נאתר זוכר חסדי ׳חוגית׳ מלשון אוב וידעוני ׳ וחזה נקיש על השאר'• והנה אס תחכם התפלה למ בחקיס הקובנית נאשר הבטיחנו קדחונינו• ן״ל׳ הכי יש בכל החוחים׳ משחת וחגוחל יותר חזהו הלא על זה כוודאי נאמר: .הקריבהו' גא לפחתך, הירצך! —- .איך שותלים אנחנו שתלת גשמים כימות התירף נגד דעת קדחונינו ז״ל׳ כי כן כתב הרחב״ס בכי' המשנה שאלה ב