Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 6 H. (1810) · p. Seite 428

428 ח״ל " <״כל הזמנים פצחנו לגשמים׳ אינם אלא נא׳יי ונחרצות ש אוירה כאויר א״י׳ אבל נסחר ארצות צריכה לה־׳'“ השחלה נזיין שפס ׳/צריכים לגשמים נאותה האיץ ויעשו אותה כאלי היא שנעהנמדהשון‘ "ויש ארצות שיהיו נהס נמרחסון יחות התחה׳ ואינם טוניס להם "הנשאים אנל הם מחכדיס וממיתים, ואיך ישאלו אנשי האדן נמריזשון "הנשאים הלא זה שקר גאור וכל זה סנרא נכונה ונראית לעין כל•" פכ״ל• ואה אמנם יריעת הדגן והחטים כארצות האלה אשר אנתצו דרים נהם נחרחשון׳ או סחוך לו לפניו או לאחריו העט׳ אך לא על הלאם לכדו יחיה האדם, ועיקר זריעת שאר; חיני תנואה׳ קטניות וזרעונים היא מיפן וסמוך לו י חך עיקר גדול התניאה" גס המרעה נחמזשון־צם• המרעה מיכן" גם כל חיני דשא וירק וכל כרי פץ׳ אך נימות 'התמה היא ׳ אשר חילי גשם לא יצמא׳ ולא יעשו כרי ׳ - ואה גס כי הטל איננו נחצא בארצותינו כ״א ניאות רחמה והנה לא לנד שאין אנו מתפללים. על הגשם והטל בשעת הצורך•להם׳ כ״א אנחנו מתפללים עליהם בימות הנשמיר, אשר הגשם כאקליחיה האלה אך לטורח ולא לצורך ובוודאי תכלה כוו תכלת שיא היא ואם אף לדנרי הרמנס (הלכות תכלה פרק. נ' משנה ט״ו) הנראים לכאורה כסותרים לדנריו נכי' המשנה — וית־שני בנקל ע״י עיון מעט — ע״נז צריכים שנתנו לשאול •שאלת גשמים ניחית האמה -בשומע'תכלה (עיק נרנרי הרב נעל כסף משנה שם) י ואם אמנם הניח (נא״א סימן קי״ז ס״ק, גי) שמע ששני גדולים הורו לשאול בצבור ותן טל חט־ כעת עצירת גשמים ׳ ונאספו לעמם באותה שנה —. — אס גפנור שמועה.רתוקה כזו נמנע לנקש ראמים נעת הצורך? וכן הרב נעל ט׳יז(שם ס״ק ׳ ג') לא האמין לשמועת הנ״ח ׳ נאמרו: "כמקים שיש צורך י לגשמים אין שום טעם וריח למנוע בקשה נש״ת־-- ואלילה יעיהיה אדה נענש פל ככה ״- Ende des ersten Landes.