Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 5 H. (1810) · p. Seite 292

4. דודא ידי כל כוננה — היו אפס והה*;— וכל אערנטע ואעיבגה — חרא יוךעם; כוי פסחו י — בלם בתבונה. וידערת, — עלסימ-הם ובלי י'; כניעת, —?תיל ־<סיךם הוא עעתו. §. אם יפתי איים כניסהךים — ילך בנתיב לא מ־עו? — לפניו מהעכים באורים, — מרחוק יבין לרעי: — בלסרב איע וכל.לב עניו־, — כל סיד נככס יכל הבוק, — מ;:י לא נס~ף־ם. 6. סי בן הבל על תבונית — עילם ועד ביל תכוט? — ככף. הטבעו,אדנית;—למעשי גלף החסוד! — תבחבם עלינו כתתם אב — אלטיד הנון ומאריך אף; — ה?קח עין עליה. י ך. כאורי אור לא זבו לפניו — טהור עיניכם נזךאותברע! —. הן ירוה מנהל עד־ניו — לאער וקס* די* יו דיי יי_ . דד ר7 ■יה **דדה / יי ״ *^־7■ 4 «r י J S~J ז * I י^י < ־־ IUV עלון קדיש צה — אף לא ןרזמו עניו. 8. ךייף אלהיבם ךלבזיף נאורה — עז בבד ומפעלה! — הקבצו יחד בל צפא — זמרו הודה •׳י :יד ״יי ״r י T T ־.! . י ותהיה; — כם אהד בל והי נעדר, — וקראת מי כפוף נהדר — מי בלעדיך נאדר! — .s W .!!• 11. Lied, am Wvchcnfesie zu singen. Mel. Herr deine Allmacht. מה מאוד נלבד היום הזה —?הגלות צור .r יעראל — לעיני כל עבדיו במחזה— אז ראו כי אין