Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 5 H. (1810) · p. Seite 293

;29 ׳— כאל־1•— וגם פי אבי בד־י‘ נביא וחוזה — 5הידו המלאך הנואל - 2. בהיות הבוקר הופיע —האיר איין מכבודו — וממעל לרקיע — עם הביון עוזו להודו־— בקל .עופר הזק השמיע _ ויקרא לאייש בריתו וסודו 3. מנגה נפדו־ קךנים — גם עניו עבר ברד — ומשהקים השבת מים — ובל ההר עשן והיד — כיריעה נטה עמלם— והדר בבורו עליהם ירד — 4. נתן קולו לפני הילו,— עמע עמי ואעירה בך — אני מלך יעראל וגואלו — לאליל לא!פנה?־1’בך — עקר הפסל־־, ופועלו — רק בימיני געחך וטובך §. האזינו עדי ולאומי — כבידי גדול ומהלל —ומאיר נרא זכרי •עמי — השמיר ליל יההלד —;.מי אשד יכבדו יהזה בנועמו — ובוז׳ באר׳.׳ \?% י V י יי 6 קדדעי! זאת בדיתי אשר העמיו — לער ביני וביניכם — את היום השביעי.תזברופי־ אורת הוא לדורותיכם—נוהר מעבודה ותטהרו■ — אתם בניבם ובנותיכם ך. בני! זאית תודת האדם — אישר!עשם והי בהם — להוקיר אב ואם ולכבדם — גם נתון תמיוקיהם — לשמוע בקולם ולעבדם — אף בל לטוע מוסייהם.