Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 2 H. (1810) · p. Seite 141

■wer ist cs, da der Mund unser 2'!<תנו P, das Her; uns zugehört." ' : di^N ילבנו Kcc. schließt mit dem Wunsche, daß dieses nützliche Buch, welches mit so vieler Warme abgefaßr ist und so vortrefsiiche Tugendlchrcn enthalt , viele Anfiagen. erleben möge. . -5 VI. ■ ■ ■ - Auszüge aus den Schriften:', מור וקציע־וזג מהרג הגאון מה״ורר ׳ע״גע ז״ל. •בשמים ראש unö Len Genuß der Hülsenfcüchte am jüdischen Osterfeste .betreffend .1 , נעתק•מן' מור וקציעד! סימן ח\נ׳ג\ ובשעת הדחק ודאי יש להתיר גש.כדי הקכניור. כאכילה' שהרי אפי' רכינו נע״ה טור שהי' אשכנזי * וכימיו ככר התחיל מנהג.חומרא זו• לא השגיח גה׳ וכתב וחומר« יהרה הי*< ולא נהגו נה. מכלל של5^ קבליה אבותינו האשכנזים ז״ל בימיו (לכן מה שנרשם"בהגה׳״דש״ע על מוצא. דין הומר» יו: הטור, משבעת» היא) ולא נתפשטה ביניהם וכמה פוסקים חושבים אותה ד*שטות ומנה; טעות שא״צ אפי'הרטה והתרה׳ וכן מוכרה מגמר׳ ערוכה׳ דלית רחש לדויג״ן נאורו־ ורנא מהדר אפילקא וארוז»