Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 2 H. (1810) · p. Seite 106

-•—־—י-— 106 ...זהל הןם ה!מל.וכהב ידים, להבדיל בין ולארץ לארץ, יצב גבולות עמים, גוי מגוי ולאום מלאום יפריד להגה אניות ימם :הלכון םהןים אל ארץ ךהוקה,לערוב מערכיהם, להךבותךכלתם כמרהקים, והיה סהרם קדש S»: פי גם הכמה ודעת לשאו למרחוק, ונגש איש ברעהו ועם כעם, והיו לאחדים : y •' ■י" 1 ־ ״ :־ f T י;t ־ ~ ׳•־ כל ישבי תבל• כן הדבר אם עפים קרבות לחפצון: לכאורה לרוחן לדודו;., ומיךכתי!ארץ גולם לעורי ך־'ןשיותם בארצותם, הרב איש ברעהו, כאין מבין את לשונו• אף לא לשלם יריבו, לא לנצח תאבל חרב, ברבות היפים שנאתם וקנאתם תאבד. - vv ׳ י- ״T : ■ •T י T י ־ ׳ וברית שלוםשחתו. אז יהפך לבבם, איש ארח אחיו לביד, לרערת רעהו לא נחשב שד בל־^בבו, אהד באחד ינשו, יהד יתרעו ימתיקו סוד, ולעם •־• ־י *־י ׳ ־־־־־, ן - ׳י ־־ * •־־ 1 4 5.־י- ההולכים בחשך, יהל־־' אורבמשבותם; ותמלא ל ׳ : « f ־*־•״ T :? ▼ i I - הארץ דעה ליראת ך, במלם לים טכסים. כי אתה אליהים טוב מ^כל וכהמיף על כל מעשיף, לא ך־יתהו בראת התבל, כי אס לכבודך לצךתה אף העמידה, לעיניך פקוחות תמיד על ךךכ\ כני אדם ומעלליהם, להוציאץקד מזולל, להפוךקללתכם לברכה, לרעתם לטובה. ועל כן גם סיום נשימה יד■ למו פינו, ולבנו אל למהר להוציא דבר לפניף, על אודות התלאה הגדולה אשי מצאתנו כימות עניתנו, לסכות כענן לך סעבור תפלתנו. : . הננו עתה אליהים חננו, להאר פניך אלינו;