Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 2 H. (1810) · p. Seite 105

105 —- לנו׳ קשה והשקנו• יין תרעלה - ערכה נר1 שמחה - חדל שאון עליזים - כעסנו• אדונים זרים -רבת שנעה לה נפשנו, שיות ראינו i - T T : TV - - . T - ׳ ־. T . ** רעה י — ’ er , רצנו נא עינה יי רצנו, והאר פני ף אלינו י אהה השביח שאון ימים, והמון לאומים, השקיט ותרגיע זעף הררי זלעפות, וסערות לבב אנויש; אתה נוהג כעוף;צבא השמןם ומכנים אין מףפר, שומרים פקודיה , כל1 יעמרו חקם שמת להם« ואת האדם בראת IT ־־ ג T T T T T T V. T r בצלמף בךמותף, ח קשו נתת לו, ולרוחו אין מעצור לכחור בכל1 אישר י.יחפוץ, בחיים• ובמוות , בטויב וברע. אף מה פ״אד עמקו מהישבותיף! .אישי בער לא ירע, איש תכונות יחפוץ, הוא •יראה רזליכותיף, הליכות אל בקרשי! הפל הולך ןסובב אל כזהוז חקצף, אל המקום הטוב אשר יסרדת חימתף מקדם, יי• I t - ■ . :־• t : r V ד : 1 V! v - I V T בעשתף שנקים'וארץ, וגם מרגשת פועלי און תעכדח ישועות ורב כרכות י¬ רצנו נא "עתרת יי רצנו, והאר פניף r י T - t; ״ : ־י : ־• . י : v r T # אלינר! - M. Iahrz. r. Tand. H