Jeschurun · 1930-05-01 · Heft 5-8 (Mai 1930) · p. Seite 283

Die Entstehung des babylonischen Talmuds 283 Tosafot zu Kidduschin 52a wollen die in B. m. 42a mit 12 והלכתא eingeleitete Entscheidung für saboräisch halten.13 Der in der ersten Hälfte des 13. Jahrhunderts lebende R. Simson aus Chi non schreibt im Sefer Keritut,14 die saboräischen Lehrer hätten einige wenige Zusätze zum Talmud gemacht, teils als Wiedergabe eigener Ansicht, teils nach Ueberlieferung. Zu solchen Zusätzen rechnet auch R. Simson den Beginn des Traktates Kidduschin und die Fragen des R. Ächai. — Ohne zuzustimmen, erwähnt er die Auffassung, daß auch die Formel 15 מגדף בה ר׳ אבהו saboräisch sei.16 In Halichot Olam schreibt der in der zweiten Hälfte des 15. Jahrhunderts lebende R. Jeschua Halevi aus Talmesan, daß manche die mit der Formel ודקארי לה אמאי קארי לה eingeleiteten Erörterungen als saboräischen Zusatz betrach׳- ten.17 Von den aus der Literatur des 10.—15. Jahrhunderts angeführten Talmudstellen ist nur eine, der Beginn des Traktates Kidduschin, deren saboräischer Charakter auf Grund •והלכתא תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב 12 ד״ ה ביע״ל קג״ע (בסוף) ונראה לפרש דלמה לא נכתבה בכללא דיע״ל 13 •קג״ע דלאחר כך נפסקה הך הילכתא כרבנן סבוראי .1854 ed. Warschau ׳(ימות עולם) 34 In der Einleitung zum IV. Teil ועוד אכתוב מעט מרבנן סבוראי שהוסיפו תוספת על חיבור רב אשי s. 32a כמו מתחלת קדושין שכל הגמרא עד בכסף מנלן מדברים שהוסיפו מדעתם או מקבלתם• וכן בתלמוד בכמה מקומות פריך רב אחאי הוא מרבנן סבוראי" וגם יש אומרים מגדף בה רבי אבהו שהוא אחד מרבנן סבוראי מפני שינוי הלשון דמגדף דלא אשכחן כי האי לישנא בדברי האמוראים• ולא סלקא לן הכי: 15 Schab. 62b; Kid. 71b; Sanh. 3b; Seb. 12b. Der Ausdruck מגדף wird von R. Scherira (zit. im Äruch s. v. גדף) als Ausdruck der Verwunderung erklärt. Vgl. Lewin, Otzar ha Gaonim, Shabbath, S. 61. 6נ Diese Ansicht wird auch von R. Abraham Zacuto, Juchassin hasch. S. 103b (s. a. Juchassin S. 73a) angeführt und zurückgewiesen. S. a. Heilprin, Seder Hadorot, S. T. Ä. s. v. ׳אבהו ed. Kapust, S. 5a unten. Es handelt sich wahrscheinlich um R. Abbahu, den Schüler R. Jochanans. 17 Ed. Venedig 5399, s. 9a: ויש מי שאומר שהוא מתוספת רבנן סבוראי•