Jeschurun · 1930-05-01 · Heft 5-8 (Mai 1930) · p. Seite 276

276 Exegetische Beiträge zwungen. Abravanc meint: ישראל אתה שחת וחבלת עצמך כי בי היה עזרך תמיד ואין ספק שבאו בזה ב׳ בתי השמוש כאחד היה לו לומר כי בי עזרך אבל הוא מקרא קצר כאלו אמר כי בי הכה והגבורה בעזרך• Es ist hier eine Verbindung der Erklärungen Raschis und Kimchis, ohne daß das Gezwungene dabei wegfällt. Malbim zwingt sich zu folgender Erklärung: ״Wenn du Israel mehr als die Tiere des Feldes verroht bist, so bin nicht ich der es verursacht, sondern deine, es ist deine Verrohung die dich zugründe richtet, du richtest also dich selbst zugrunde. Denn wenn du denkst, daß deine Verrohung von mir abhängig ist, so ist es deshalb, weil ich stets dir zu Hilfe kam; wenn ich nun meine Huld von dir abwende und dir nicht mehr helfe, gehst du zugrunde, ich somit die Ursache davon bin.“ Daß diese Erklärung nicht befriedigen kann, liegt auf der Hand. J. D. Wynkoop (in תנך עם פירוש מדעי ed. Kahane) sah sich zu folgenden langen Ausführungen genötigt: שחתך׳ פירושו כמשמעו השחתה שלך ישראל (וולגאטא) אינה אלא שקמת בי אשר אני עזרך• ותמיהת החכמים (מארטי) שתמהים על הפירוש הזה ואומרים׳ שא״כ מקומו של הפסוק הזה אינו כאן כ״א קודם פ״ז׳ תאבד כענן בוקר למי שמשיב אל לבו שה׳ ידבר עם ישראל כאב עם בנו אשר יש לו געגועים עליו וצר לו אשר יסרו ביסורין׳ וכאן כיון שגזר ה׳ גזרות קשות ורעות על ישראל בפ״ז ו״ח הרי הוא מתחרט קצת על דבריו ומשתדל ואומר: אהה! הוכרחתי לצוות קשות עליך׳ ולא משום דרצוני לענוש אותך׳ דק אתה בעצמך גרמת לך כי משחתך בך׳ מום בך• ומהו המשחת ז שפשעת נגדי ואני לבדי עזרך ומגנך• - שחתך׳ מן השם שחת בשקל שלם (דברים לב׳ לה)• - בי׳ חסר הפועל המובן מעצמו והוא היית או קמת או מרדת והדומים להבם בענין׳ וכמהו לעזזים לאמר (שופטים ט״ז א׳) שחסר תבת הוגד• ורמב״ן בפירושו על התורה (בראשית מ״ג כ׳) כתב בו כמו אני׳ והנה הוא בית השמוש המורה על העצם כמו בי״ה שמו (תהלים ס״ח ה׳) והוא מה שקורין בי״ת essentiae ויש אומרים שהבית של בעזרך משמשת שמוש כזה (גיזיניום)— בעזרך׳ לי נראה שהוא הפירוש של בי׳ כלומר גרמת לך ההשחתה כי שקמת נגד עזרך׳ והוא מה שקורץ appositio, כמו כי שחה אל מות ביתה (משלי ב׳ י״ח) ר״ל שהוא ביתה׳ ויאות לפי דרכי הלשון לשום אות השמוש גם במלה המתפרשת, כמו ואמרת לעבדך ליעקב (בראשת ל״ב י״ב) ולפעמים תחסר באחת מהנה•