Jeschurun · 1929-09-01 · Heft 9-10 (September 1929) · p. Seite 449

Beiträge zum jüdischen Gesellschaftsrecht 449 Die Kapitalseinlagen müssen, soweit sie in natura vorhanden sind, in ihrer ursprünglichen Form zurückgegeben werden, sonst sind den Gesellschaftern ihren Einlagen entsprechende Gegenstände gleicher Ärt und Güte zu geben.2SG Ist der Wert des Gegenstandes zur Zeit der Liquidation ein anderer, wie zur Zeit seiner Einbringung, so ist der letztere maßgeblich.2s7/2ss Ein eventueller Ueberschuß ist den Gesellschaftern zu gleichen Teilen auszuzahlen.289 Mit der Frage, ob die Teilung nur unter Mitwirkung samtlicher Gesellschafter stattfinden darf, beschäftigen sich folgende Talmudstellen:290 ,,Issur und Raw Safra trieben (als schutafim291) gemeinsam Handel. Da ging Raw Safra und teilte ohne Wissen von Issur292 in Anwesenheit von drei Personen. Darauf ging 286 Gaon. Resp. in GW. Nr. 43 (S. 5 a). 287 Ebenda; ChM. 176, 40 Glosse. 2ss Wurde der Wert der Einlage zur Zeit ihrer Vornahme nicht festgestellt, so muß er nunmehr von Fachleuten nachträglich berechnet werden. 289 Sefer haSchetarot S. 117; ChM. 176, 44. Schwierige Liquidationen behandelt R. Hai in GH. Nr. 235 (S. 113), sowie ebenda Nr. 337 (S. 168). 290 bm. 31b: איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתא לקמיה דרבה בר רב הונא א״ל זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי במי תרי מגו תלתא ואי במי תרי סהדי דפלגת באפי בי תלתא••• גלוי מלתא בעלמא הוא••• אינה צריכה בית דין של sowie ferner bm. 69a/b: •מומחין אבל צריכדה בית דין של הדיוטור־ז תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי אזיל חד מנייהו פליג זוזי בלא דעתיה דחבריה אתו לקמיה דרב פפא א״ל מאי נ״מ הבי אמד רב נחמן זוזי כמאן דפליג דמי לשנה זבון חמרא בהדי הדדי קם אידך פליג ליה בלא דעתיה דחבריה אתי לקמיה דרב פפא א״ל מאן פליג לך א״ל קא חזינא דבתר דידי קא אתי מר אמר רב פפא כי האי גונא ודאי צריך לאודעיה זוזי מי שקול טבי ושביק חסרי חמרא כולי עלמא ידעי דאיכא דבסיס ואיכא דלא בסים גופא אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו הני מילי טבי וטבי תקילי ותקילי אבל טבי ותקילי לא• 291 Siehe Schita Mekubezet z. St. Bemerkenswert ist, daß hier von einer iska gesprochen wird, aber ein gewöhnliches Handelsgeschäft vorliegt, anders wie in der zu Änm. 269 erwähnten Stelle aus BM. 105a. 292 Weil dieser nicht in der Stadt war, wäre er es aber gewesen, so müßte er hinzugezogen werden, Schita Mekubezet z. St.