Jeschurun · 1929-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1929) · p. Seite 88

88 Zur Midrasch״ und Palästinaforschung Jonathan gegeben: ותדעל רמאה כתעלא/ מלכא׳ דעממיא משתמעין ליה♦ Es handelt sich um die Deutung des Namens ׳תדעל in welchem der Äggadist den Namen des Fuchses [תעל[א erkennt: er war ein schlauer Betrüger ׳רמאה wie ein Fuchs. Somit gehört das Wort מרומאי — ברומאי - ברומי [corr.: רמאי] nicht zur Deutung des Wortes ׳גוים sondern zu ׳תדעל wie denn auch die sämtlichen Namen der fremden kriegsführenden Könige zum Teil im Midrasch R., zum Teil im Jon.-Targum agadisch gedeutet werden.3) Die Deutung R. Levis zu ,,Gojim“ lautet also: אתר הוא ,,Gojim“ ist ein Ort, * * תמן מצטווה dort ״ ״ מצטווה Das sind die aus Gen, R, 76 § 5 bekannten Worte, denen nach jener Stelle der Name בערה hinzugefügt und das unsinnige Wort מצטווה bezw. ׳מצטווה wie schon von Epstein erkannt und auch durch Handschriften .erwiesen wird,1 in מצטגנה oder גצטננה geändert werden muß. Die Äggada R. Levis besagt also: Gojim ist ein Ort, wo die (heiße Quelle) von Baara abgekühlt wird.“ Diese Ängäbe über die Abkühlung der heißen Quelle von Baara gehörte ursprünglich zu Gen. 32,11, bezw. zu Jes. 43,2, Jakob ging durch verschiedene, ja durch glutheiße Gewässer. Gott 3) Gen. R.: אמר אמרה אפלה אמרפל דאמר והפיל אברהם לכבשן בן רע ברע בן רשע ברשע שואב ממון שנהב שהיה פורח ומביא ממון— שמאבר (als Fittige aufgefaßt אבר) j Targ.-Jon.: | דאמר למרמי אברהם לנורא דעובדוי בביש | דעובדוי ברשיעא! דאפילו לאברי הוה שנא! דמתבל איבריה ליזביה | דהוה אריך בגיבוריא—אריוך דהוה (קישר) [כישור] כדרלערמר מתהפך בעומרין (Spinnrocken (כישור — כדיר תד?5ל. (s. im Text) 4) Vgl. im kritischen Apparat bei Theodor 901 בצטוגה׳ נצטונה; Text von Bereschit Rabbati (Mskr.) angeführt von Epstein und Theodor (902): ר, לוי אמר אתרה הוא תמן מצטננה בבערה•