Jeschurun · 1928-03-01 · Heft 3-4 (März 1928) · p. Seite 230

230 Beiträge zur talmudischen Methodologie Ad manchen Stellen liegt die Antwort des Talmuds auf die Frage, wozu beide Verse zitiert werden geradezu auf der Hand. Dies ist an den folgenden der oben angegebenen Stellen der Fall: Ber 2b, Meg. 20b (parellel zu Ber. 2b), Makk. 23b 1). An manchen Stellen wird umgekehrt, um die Zitierung aller Verse zu begründen, ein neues Moment beigebracht, so dass dann die zitierten Verse mehr besagen, als der Satz, der bewiesen werden sollte, streng genommen enthält. So heisst es Chullin 19b2): (4ת״ר3) מסול ערפו מול הרואה את העורף וכן הוא אומר והוא ישב ממלי ואומר5) כי, פנו אלי, ערף ולא פנים כ* *אי ואומר וכי• תימא עורף גופיה לא ידעינן היכא דנדע מול דידיה היכא ת״ש כי פנו אלי ערף ולא פנים מכלל דעורף להדי פנים. Man sieht deutlich, dass nach der talmudischen Erklärung das im Lehrsatz Gesagte lediglich aus dem ersten der zitierten Verse bewiesen wird, während der zweite phot 8ub ואומר (s. weiter S. 232). Uebersehen sind die Ausführungen des מהרש״א von הגהות תפארת שמואל zu Bq 2 b (in den Zusätzen zum grossen ש״ס ed Room). *) Die Stelle lautet: אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו ב״ר של מטה והסבימו ב״ד של מעלה על ידם [ואלו הן] מקרא מגילה ושאילת שלום בשם והבאת מעשר והגה בעז בא מבית לחם ויאמר (Ruth 2,4) מקרא מגילה דכתיב... ושאילת שלום דכתיב ד, עמך גבור החיל מאי ואומר וכ״ת בעז הוא דעבד (Ri. 6,12) לקוצרים ד׳ עמכם ואומר מדעתיה ומשמיא לא הסכימו על ידו ת״ש ואומר ד, עמך גבור החיל. Hier würde geradezu ohne Zitierung des zweiten Verses die Hauptsache fehlen und ist die Zitierung von vornherein notwendig. Es ist m. E. kein Zweifel, dass der Text unserer Edd. einfach aus der parallelen Stelle Ber 63 a (8. oben S. 228) übertragen ist. Die Münchener Handschrift sowie ed. pr. hat tatsächlich den ganzen Passus (von מאי ואומר an) nicht im Text; ebenso scheint der Passus רש״י (sub ואומר ד׳ עמך גבור החיל) nicht vorgelegen zu haben. Die entsprechende Stelle im Jeruschalmi Ber. IX, 5 lautet: אמר רבי יהושע דרומאי שלש דברים גזרו ב״ד של מטה והסכים ב״ד של מעלה עמהם ואלו הן ... ושאילת שלום בשם ... ושאילת שלום בשם והנה בעז בא מבית להם ומנין שהסכימו ב״ד של מעלה עמהם תלמוד לומר וירא אליו מלאך ד׳ ויאמר אליו ד׳ עמך גבור החיל. (Zur Namensverschiedenheit des Autors im Babli und Jeruschalmi vgl. Frankel מבוא הירושלמי (Berlin 1923) Blatt 91 b und 92 a). ריטב״א allerdings versucht hier die Fragestellung מאי ואומר in unseren Edd. zu erklären, jedoch in höchst gezwungener Weise. 2) 8. oben S. 228 und dorts. N. 3. s) Lev. 5, 8. ף Num. 22,5. 5) Jer. 2, 27.