Jeschurun · 1928-03-01 · Heft 3-4 (März 1928) · p. Seite 214

214 Eine Leuchte der Bibelexegese 118w. Leider besitzen wir von Ab. gerade zum Pentateuch keine Einleitung, in der uns die Quintessenz seiner Ansichten geboten ,würde. Einen kleinen Ersatz stellt das kurze Vorwort zum Deuteronomium dar. Sechs Mal betont hier Ab., dass Moses, unser Lehrer, den ganzen Pentateuch, in allen seinen Teilen, Wort für Wort, nach dem Diktat Gottes niedergeschrieben hat25. Hierin, so schreibt er, weiss er sich mit Nachmanides 26, dessen Ansicht über die Tendenz des Deuteronomiums er zwar ablehnt, eins. Gläubig fasst er die Worte der Thora in allen ihren Teilen als natürlich, sinngemäss wahr. Er sucht auch hier überall פשטי הכתובים. Wir merken überall den Denker, den Philologen27, den Kritiker, der von keiner Fragestellung zurückscheut28. Im Kommentar zum ersten Kapitel der Genesis ver- 26) Wörtlich : כתיבת זה כלו היה מפי הגבורה; בכל דברי התורה . . . הבה שבל התורה כלה ובכללה ספר ואלה הדברים; היה הקב״ה אומר ומשה כותב מה ששמע וקבל ... כתיבתה בתורה היה פועל אלקים שהש״י אמר למשה כתוב כך מלה במלה . . . והאומר שפסוק אחד מאלה משה אמרו מעצמו; רוצה לומר בכתיבת התורה שהוא כתבו מבלי שיאמרהו הש״י אליו הוא ככלל דבר ה' בזה ... והכלל העולה מכל דברי אלה הוא; שהספר המקודש הזה בכללו ובבל הלקיו הוא מפי הקב״ה שצוה השי״ת בכתיבתו מלה במלה כשאמר חלקי התורה. Zu den verschiedenen Abweichungen, seheinbar unnötigen Wiederbolungen sowie sonstigen Unebenheiten gibt er der Meinung Ausdruck, dass Moses wohl manches erklärende nnd Darstellende selbst gesprochen haben mag, das aber die nachherige Zustimmung Gottes gefunden hat, wobei er auf die Aeusserung des Talmuds קללות שבמשנה תורה משה מעצמו אמים hinweist, niedergeschrieben hat Moses nur das von Gott ihm Diktierte. 26) וכבר למדנו זה הרמב״ן בהקדמתו לפירוש התורה ... וכיון ההכם על הבונה שהזכרתי. Vgl. auch die Einleitung des Babbi Mosche ben Nachman: משה רבעו כתב הספד הזה והתודה כולה מפיו של הקב״ה... זד. אמת וברור הוא שבל התורה מתחלת ספר כראשית עד לעיני כל ישראל מפיו של הקב״ה לאזניו של משה בענין שנאמר להלן (ירמיה ל״ו י״ח) מפיו יקרא אלי את בל הדברים האלה ואני כותב על הספד בדיו. 27) Man vergleiche seine Ausführungen unter den Titeln: ביאור מלת ברא; ביאיר מלת השמים; ביאור מלת ארץ (wobei er die Erde als מרכז נח ruhendes Zentrum bezeichnet, nnd mit Ibn Kaspi ארץ von רץ רצץ/ן mit prafigiertem א ableitet: (מפגי שהיסודות כלם דחוקים בתוך הגלגל u. s. w.; ביאור מלת חשך; פנים; רוח; מים 28) Hatte Abarb. bei der Erklärung des Schöpfungaberichts in Gen. 1 bereits bewiesen, dass seinem scharfen Blicke keine Schwierigkeiten entgangen, so zeigt dies besonders der Abschnitt אלה תולדות השמים (Gen. 2,4 ff.), dem er nicht weniger als zwei und vierzig Fragen vorausschickt.