Jeschurun · 1928-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1928) · p. Seite 27

Eine Leuchte der Bibelexpgese usw. 27 שיענשו על ירו ולכן הסיתו האל '.תביך שיצוד, למנותם כדי שעל ידו יהיר נענשים. So konnte nur ein Staatsmann schreiben! Erstaunlich ist seine Beherrschung des biblischen Sprachmaterials, seine ausserordentliche Geschicklichkeit und Feinfühligkeit im Auffinden passender Belegstellen und Analogien. Bezeichnend hierfür ist auch sein Stil13 besonders in seinen Briefen und Vorreden zu seinen Werken. Für jeden Gedanken, den er ausdrücken will, stehen ihm immer die mannigfaltigsten Redewendungen der Bibel zur Verfügung. Kur ein guter Kenner der Bibel vermag dem so recht nachzuspüren. Aber immer herrscht Klarheit und wo nötig, schafft Abarbanel sich auch eigene Sprachformen und neue Sprachbilder. Abarbanel sucht auch oft schwierige Nomina und Verba etymologisch zu deuten, und wenn ihm auch hier das sprachwissenschaftliche Rüstzeug fehlt, trifft er oft instinktiv das Richtige. So zitiert er, z. B., gelegentlich der Deutung von תהו ובהו (Gn. 1,2) das midrasehiche אבנים) מפולמות), erklärt מפילמות mit להות und belegt es aus Beza 24 b דגים מפולמים. Das ist auch richtig, vgl. Aruch StW. פלם: feucht, mit Schlamm bedeckt פי׳ מלוכלך ולח von7rr4Xa>jjLa, Schlamm, Morast. Zum talmudischen רקק schreibt er: רקק הוא מלשון רקיק והוא קצף על פני המים כדמות ירק עשב דק ורקיק מאוד כאלו המים מקקים אותו כרוק היוצא מפי האדם ולכן יגבר בו הקלות. Gn. 1,1 ברא עיקר הנחתו הראשונה הוא על המצאת יש מאין כדברי הפורה ופעמים בהשאלה... Gegen D. Kimchi und lbn Esra. Man vgl. seine interessanten Ausführungen zum Nomen :אלקיס המש סגורות נמצאו בכתבי הקידש לשם אלקים וראוי לכל חכם לג שיחקור אם יהיו אלו אלקים ואלוק ושאר שמוח האלקית כלם משרש אחד ועכין אחד .... Zu שפים Jes. 49,9 schreibt er: הם המקומות הגבוהים שאץ דרך למציא בהם בלום. Vgl. Ges.-Buhl: nackte Hügel; vgl. arab. U** kahl14 ohne Quellen und Vegetation. 1S) Er selbst stellt eich als einen schwerfällig mit der hebräischen Sprache Ringenden dar: . . . כבד פה וכבד ל־יסדן ■5נבי . . . ואנכי לא נסיתי באלה כסוס עגור כן אצפצן» . . . (in s. Antworten auf die Fragen des Rabbi Saul Hakohen; vgl. auch Guttmann, (a. a. 0. S. 23). u) Merkwürdig ist dabei nur seine Inkonsequenz. Zu demselben שפים das er noch in Jes. 41, 18 mit הרים וגבעות erklärte u. Jer. 3,21, und 12,12 ההרים הגבוהים schreibt er Jer. 4,11: ומלת שפים אינו מענין גובה כסו