Jeschurun · 1928-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1928) · p. Seite 25

Eine Leuchte der Bibel exegese usw. 25 die er zum Zwecke und im Sinne der Grundidee zu erklären sich bemüht. Fragen wir uns zunächst, welcher von den zwei Hauptrichtungen der Bibelexegese, der des פשט oder der des דרש Abarbanel huldigt, so fällt die Antwort nicht schwer. Trotzdem Abarbanel in sehr vielen Stellen die interessantesten Agadoth anführt, so dass seine Kommentare oinen kleinen ״Jalkut״ bilden, bemüht er sich doch überall nur den פשט, den einfachen Schriftsinn festzustellen l°. Sind die agadischen Deutungen unserer Weisen oder sonstiger jüdischer Grossen nicht dem פשט nahe, so steht Abarbanel nicht an, jene Ausführungen abzuweisen. Er gebraucht dabei gewöhnlich den Ausdruck ואמרו 11חדל... והיא דרך דרש אין ראוי לקבלו כפשט (ישעי׳ ס״ה י׳ז). Zu Gen. 15,12 schreibt Abarbanel ... die Gebeine der anderen Stammväter sind in Aegypten zurückgeblieben, und wenn die Talmudweisen meinen, dass auch sie beim Auszug aus Aegypten mit- -genommen wurden, so sei dies bloss ein דרש, denn aus Ex. 13, 6 und Josua 24, 32 geht das Gegenteil hervor. Ab. operiert hier mit einem argumentum e silentio, da in genannten Stellen nur von den Gebeinen Josefs, die mitgenommen wurden, gesprochen wird, mit keiner Silbe aber von denen der anderen Stammväter Erwähnung getan. Gleich den grossen Exegeten derP’schat-Schule huldigt er demtalmudisehen Grundsätze: אין מקרא יוצא מידי פשוטו (Vgl. Gen. 2,2: אין הכתיב יוצא מידי פשוטו). Als Mann von mannigfaltiger Kultur sieht er sich genötigt einen פשט, der stilwidrig ist, zurückzuweisen. So 10) Vgl. Zaeh 10, 8. ואני לפרש הכתובים על ס ש ו ם ם באתי u. a. St. m. ״) Einleitung zu den ersten Propheten: ואביא מהמדרשות ומאמרי חז״ל היותר נאות אצלי . . . ולא אמנע מהראות החולשה שבאה בדבריהם בב־קומות שהיו דבריהם. על דרך הפירוש ולא היו מקובלים אצלם . . .; Jes. 25,8: וחז״ל הקשו . . . והוא דרך דרש ומה שכתבתי הוא הנכון כפי הפשט; Jer. 5,1: ...ואמרו חדל ... והוא דרך דרש; Zach. 14, 9: וחז״ל פירשו... ואינו בפי פשומו של מקרא. Besonders interessant ist seine Bemerkung zu Jes. 26,8: כתב רבנו שלמה ראיתי מדרשי הגדה רבים למקראות של פישה זו ואינם מיושבים על דקדוק הלשון ולא על סדר המקי־אות ובאמת צדקר דברי יחרב . . . וכבר התעצם כבודו לחלוק בזה המקום כי כן ראוי לעשות למפרע הטוב והישר לפי שדבריהם דל היו על דרך ההסכמה והיו סומכים ספורי דעותיהם לכתובים־ על דרך אסמכתא ולכן השרישנו הרב הקדוש הזה שהדרש דרש והמקרא תתיישב על פשוטה. Jes. 22, Einleitung: אמרו,חדל . . . ואין דעתי נוחה בזה ... ולכן אם קבלה היא בקבל אבל כפי פשט הכתובים אין לנו לזוז ממה שיורה עליהם אמתת הנבואה וייעודיה.