Jeschurun · 1927-03-01 · Heft 3-4 (März 1927) · p. Seite 195

Nordfranzösisehe Klassiker usw. 195 besonders kurz streifen, weil er für die Bewertung bzw. Unterseheidung der anderen noch zu erwähnenden Arbeiten von besonderer Bedeutung ist. לו מושג במושג . . . רש״י לא עבד את הגבול בהבאת ראיות . . . פרש את ההמשך במקום שראה אפשרות לטעות . . . הרבה למד ממעטי הנגינה . . . כנסת ישראל לא נתרחקה מהלך רוחו של רש״י עידן ועידנין. 46) Raschi als Exeget, Halle 1882. Vgl. besonders seine Ausführungen in dem Abschnitt: Der Geist des Raschi’schen Bibel-Kommentars, S. 22—30. 47) Jüdische Literatur, II. 276 ff. 48) Revue d. etudes juives, Bd. 46, S. 810—314 und פירוש על יחזקאל XIII—XXII ותרי עשר לר, אליעזר מבלגנצי; מבוא, עמוד. Er äussert sich u. a. wie folgt: ... בהודו כסה את פני הקודמים לפניו ואף את פגי הבאים אחריו. ואת גודל חשיבותו נראה מזה כי הספר הראשון בלשה״ק אשר ידענו בברור זמן הדפסתו הוא פירושו על התורה שנדפס ע״י ר׳ אברהם בן גרשון בריגיו בי׳ אדר רל*ה וכי קרוב לב׳ מאות ספרים נושאים ונותנים בפירושו זה, ואף נתרגם לרומית ואשכנזית . . . ולא נתפלא אם גדלה השפעתו על הבאים אחריו עד כי כנוהו בשם מאור הגולה או מאיר עיני הגולה או המאור הגדול; גם את התואר חמורה ורבן של כל בגי הגולה נתנו לו והמליצו עליו את השם פרשנדתא (ר״ל פרשן דתא) ואמרו הפתגם הידוע: כל הפירושים השלך לאשפתא חוץ מפרשנדתא ובן פורתא(מבוא הנזכר לעיל). 49) Jahrbuch des Vereins für jüdische Geschichte und Literatur, 9. Jhg. S. 86—106. Unter anderem schreibt er: . . . Sowie der Talmudkommentar für das Studium des Talmuds, so wurde Raschis Bibelkommentar für das Studium der Bibel ein unentbehrlicher Führer und Begleiter innerhalb der jüdischen Diaspora . . . Und diese Popularität des Werkes (Komm. z. Pentateuch bes.), das ebensowohl Gegenstand scharfsinniger Erläuterungen und gelehrter Supperkommentare, wie Lehrbuch des Jagendunterrichtes und Erbauungsbuch der Erwachsenen geworden ist, währt in weiten Kreisen des Judentums noch heute fort . . . Der kulturgeschichtlichen Bedeutung des Werkes, welche in dieser Jahrhunderte überdauernden Volkstümlichkeit und lebendigen Wirksamkeit von keinem Erzeugnisse der mittelalterlichen jüdischen Literatur erreicht wird, steht seine Bedeutung als Markstein in der Geschichte der jüdischen Bibelexegese nicht nach (1. c.). fi0) Vgl. . . . בעבודתו על שדה באור התלמוד :הגרן; ספר ר; עמוד ה׳ והלאה וכתבי הקודש העמיד את עצמו בשורה הראשונה בין יתר המפרשים . . . רש״י בתור מפרש התנ״ך. התרגום והמסורה מקילים הרבה את הבנת התנ״ך והיו לסיוע גדול לרש״י בפרושו; כי הם היו אצלו ליסוד בשביל סדור הפרשיות; שלזה היה מומחה. כשמסתכלים ושמים לב אל התרמינולוגיה העשירה שלו — תרמינולוגיה למיני הבאורים — אזי רואים כמה רחב היה אופקו וכסה מקיף היה חוג מבטו. לנגד עיניו היה פרוש המלים הבודדות; הבנת הענין; ההמשך. תכן המדובר וסדר הפסוקים . . . פירוש רש״י היה לספר עממי באמת. לא ערבו המדעי. לא שפתו המתיקה והנפלאה; לא שאיפת המחבר למצוא את הבאור האמתי והמדויק וגם לא יתר מעלותיו העלוהו למדרגה גבוה כזו; לא הם עשוהו לבן אלמות וחביב העם; לא הם סיעו להתפשטותו היחידה במינה; אלא נסיונו שעלה בידו לאחד את שתי השטות (של הדרשנים ושל הפשמניס-הקראים) הרחוקות זו מזו לשמה אחת שלמה ומקיפה . . . רק אצל