Jeschurun · 1927-03-01 · Heft 3-4 (März 1927) · p. Seite 194

194 Nordfranzösische Klassiker usw. Weiss 43, Liber 44, Lipschütz 45, Kronberg 46, Winter und Wunsche 47s Poznansky 48, Bacher 49, Wellesy 60. Nur einen charakteristischem Hauptzug, der die Kommentare Raschis auszeichnet, möchte ich Raschis in Kaufmann, Gedenkbuch: Zur Geschichte der Raschi־Kommentare; Blicke in die Werkstatt Raschis. B. schreibt in der הקדמת zu genannter Raschi-Ausgabe u. a.: הוא האיש אשר הפיץ אור בהיר כמעט על כל התורה כלה! שבכתב *שבעל פה. ונתן לה עוז ותעצומות בקרב כל ישראל . . . ואמנם לרבנו שלמה יאתה תהלה* כי הוא דרך בדרך, הממוצע/ אשר בו הפשט והדרש יחדיו יהיו תמים לפרוש המקרא/ איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו. הוא עמל וטרח לברר מחוך מדרשי חז״ל את הדרש הקרוב יותר לפשוטו של מקרא . . . על פי הרוב מצאנו; אותו הולך נכוחו בדרך הפשט הזך וחצלול באהבתו אותה והרבה פעמים הוא נוטה לדרשה קרובה יותר למשמעות המקרא . . . ואין ערוך אליו בכל מקום אשר דרך בדרך הפשט ברחב בינתו/ בעומק שכלו ובקוצר אמרתו להבין כונת הכתובים ע״י באור המלות ופתרון הענינים בטוב טעם ודעת. 43) בית תלמוד ב׳, תולדות רבנו שלמה בר׳ יצחק. Besonders 8. Ausführungen über den Kommentar Raschis zur Bibel (S. 225 ff.). 44) Raschi, un rabbin de la France de Nord au XIe siede, Conference (Revue d. dtudes Juives, 1905). Auch ins Englische übersetzt von Henriette Szold. Er schreibt u. a.: . .. Raschi s’entend merveilleusement ä resoadre les difficultes et ä eclaircir les obscuritäs. Sa langue n’est j am als figurüe, imagde. Mais il a recours ä l’image, au propre, et introduit dans ces Commentaires des figures schematiques pour se faire mieux comprendre . . . La langue de Raschi n’est pas seulement d’une simplicite transparente; eile & beaucoup de justesse et de nettete ... II ssisit les nuances delicates de la pensee, et la fuie expression de rapports difficiles ä percevoir charme chez lui par l’absolue justesse . . . Celui qai dcrirait aujourd’hui le commentaire de Raschi (zum Talmud) ne manquerait pas de l’ntituler: Commentaire critique, explicative, pratique, philogique, historiqae, etc. Le Commentaire de Raschi est tous cela, sans le dire (1. c.). 45) א. מ. ליפשיץ/ רבי שלמה יצחקי (רש״י)/ תרע״ב Hier einige Striche 5. Charakteristik: רש״י קבל את כל מה שיכלו לתת לו כל הנטיות הרוחניות . . . רש״י חתר אתרי הפשט ואחרי האגדות הקרובות לפשט. הוא ושאר מפרשים בצרפת בראו להם מפתח :מיוחד להבנת השניות שבהבנת המקרא. הוא הבדיל בין פשוטו ובין משמעו של מקרא — הש״י השתדל לפרש את המקראות "לפי צחצוח פשטם"/ עס׳ה הכיר רש״י בכל מקום בזכות ־המדרש עם הפשט. ואעפ״י כן מצא מקום לדחות דרשות ולסרב מלקבלן/ והקריטריון הוא ־המשך הכתובים ומשמעות לשונם... בדורות הבאים פרוש רש״י עשה לו את נפש הקורא.. מי שנתעלה על מדרגת עם הארץ קבל השפעה מרש״י . . . בפרוש המקרא נפשיוחו יותר •מפכה מאשר בפרוש התלמוד... חיות הרצאתו ורוך נפשו נתנו חנם על כמה כתובים שנכנסו ■אל היי התינוק העברי ויהיו להלק מנפשו/ וכל מי שלמד בחדר בתפוצות האשכנזים/ יזכור הדברים שנתקעו עמוק במת ובלב . . . רש״י, בהרגשתו הדקה שהרגיש את רוח שפת עבר! *שקלט את כל החומר הלשוני שבמקרא ושמחוץ למקרא" קרוב בפרוש המלות אל הפשט מאשר בפירוש הענין/ אף על סי שאמצעיו כאן מועטים . . . רש״י הבחין בין המושגים הדקים/ בין מושג משאל של מלח ובין הבנתה הפשוטה/ וישתדל לקרבה אל השגת הלומד/ שלא יתחלפו