Jeschurun · 1927-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1927) · p. Seite 76

6 ד Nordfranzösische Klassiker usw. darum sind diese der Angelpunkt des jüdischen Schrifttums geworden. Darum war jeder wahrhafte Gaon ein Bibelkundiger, Bibelforscher und Deuter. Schon die nach unserer Auffassung bei der sinaitischen Offenbarung mitgeteilte * 2תורה שבע״פ, weist eine grosse Zahl bestimmter und fester Regeln zur Auslegung der Bibel auf3. Die ganze gewaltige jüdische Literatur mit Mischnah, Mechilta, Sifre, Talmuden und Midraschim an der Spitze 4; erscheinen uns als ein reich nüancierter, monumentaler Kommentar der heiligen Schrift, כל הפורש מהם בפורש מן החיים. Drasch und Peschat sind jene zwei Hauptelemente, die vorgezeichnetea Richtlinien der Bibelauslegung, die oft ineinander greifen und darum untrennbar sind• Sowohl die halachischen wie die agadischen Midraschim (מדרש סופרים und מדרש תנאים), die ursprünglich mit einander verflochten waren, enthielten eine Fülle schlichten exegetischen Materials5. Suchte auch die Halacha die meisten ihrer Lehren und Bestimmungen aus dem Schriftwort zu deduzieren, daran zu knüpfen, bzw. auf diesem zu stützen (6(אסמכתא, oder unternahm die Agada in den ver- ‘2) Vgl. Berachot 5a: תורה זה מקרא, והמצוה זה המשנה״ אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורותם זו גמרא, מלמד שבולם נתנו למשה מסיני. Mid. rabb. Ex. 47: כתוב לך את הדברים האלה; הה״ד אכתוב לו רובי תורתו כמו זר נחשבו/ בשעה שנגלה חקב*ה בסיני ליתן תורה לישראל אמדה למשה על הסדר תורה ומשנה תלמוד ואגדה. 3) Ygl. ברייתא דל״ב דר, אליעזר ב״ר יוסי הגלילי. Ferner רבינו שמשון מקינון בספרו הכריתות, דף י״ד ע״ב: ומתוך הברייתא המבין ילמוד דברים רבים לישב מקראות שנמצא בהם דבר קשה להבין. Rabbi Jesaia Hurwitz, im (דף שפ״ט ע״ב ובדף ש״צ ע״ב) של״ה ומדות דר, אליעזר אינן אלא ליישב פשוטי המקראות במקומן. Rabbi Zwi Katzeneinbogen, XXX והנח התבוננתי על הברייתא הזאת שהיא תטבול בקנה :נתיבות עולם עמוד מדותיה ביערת דבשת פשטי המקראות והאגדות באופן מתוק לנפש תדרשנו . . .. 4) Vgl. כל המצוות שנתנו לו למשה ב פ רו ש ן נתנו :רמב״ם הקדמה ליד החזקה שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה/ תורה זו תורה שבכתב והמצוה זו פרושה וצונו לעשות התורה עפ״י המצוה ומצוה זו היא נקראת תורה שבע״פ. 6) Vgl. W. Bacher, a. a. O. I S. 464: ״In der Tat bestand arspr. in formaler Hinsicht kein Unterschied zwischen h&lachischer and agadischer Schriftanslegung, and es wäre eine falsche Vorstellung wenn man halachischen und agadischen Midrasch als zwei von einander von Anfang an gesonderte' Gebiete betrachten wollte“'; Ch. Tschernowitz: 388 לתקופת הגאונים, מקלט, כרך א׳ ע׳. 6) Vgl. Prof. Dr. D. Hoffmann: Die erste Mischnah S. 17: Was die Form betrifft, in weeher die Lehrer den Schülern den Traditionsstoff vortrugen, bo ist aus allen Angaben ersichtlich, dass es die Exegese der heiligen Schrift war, in der die Weisen ihre Lehren mitteilten. Wahr-