Jeschurun · 1926-11-01 · Heft 11-12 (November 1926) · p. Seite 87

פירורים 87 פז• על רב בהנא דיליף לה מרמה שנהרג ולא חיישינן שמא טרפה הרג ובמקום סיין* נקב הוה ולא קאמר בפשיטות טפי שמא הרוצח הוא טרפה וטרפה שהרג פטור, משום דהיינו טעמא שהוא פטור הואיל והוי עדות שאי אתה יכול להרמה ומערים זוממים באמת יליף לה רבינא בסמוך. יד. ושפטו העדה והצילו העדה . רב כהנא אמר אתיא מהורג אח הנפש דאמר רחמנא קטליה וליחוש דלמא. טרפה הוה אלא לאו משום דאמריק זיל בתי רובא וכי תימא דבדקינן ליה הא קא מעוול וכי חימא משום אבוד נשמה דהאי ננווליה וניהוש שמא במקום סייף נקב. הוזז. רש״י ז״ל פירש וכי חימא משום אמד נשמה דהאי רוצח דלא לימות משום דבעען ושפטו העדה והצילו העדה נינווליה להאי נהרג ואי לא משתבח טרפה יהרג רוצח זד- רבים מקשין אדרבה איפכא מסתברא כי היכי דלא לימות האי רוצח לא ננווליה להאי נהרג ולא נבדקיה וישאר הדבר בספק דנברא קטילא קטיל ומספיקא אין ממיתין אותו. ומהר״ש שטראשון בהגהותיו וחדושיו נדחק ליישב פירוש זה דהכי קאמר וכי תימא דאפלו אם ניזל בתר רובא על כרחך צריך לנוולו ולבדקו טרם שנהרוג את הרוצח משום ושפטו העיד, ונו׳ ואם כן ביק דעל ברחנו בדקינן. ליה לעולם יש לומר דלא אזלינן בתר רובא וניחוש שמא במקום סייף נקב הוה. אלא דלפי זה משמע דבאמת צריך למבדקיה משום ושפטו וגו׳ תה לא שמענו. ואולי יש לומר כיון דחדש (צ״ל דחי דש או דה ש ש) שמא במקום סייף נקב הוה וע״כ צריך לילך בתר רובא לכן לא בדקינן ליה כלל ודוחק. וכמדומה שזה ראיתי בנו״ב ושכחתי מקומו איהו עכ״ל רש״ש. התשובה שרמז עליה תמצא בספר נודע ביהודה מהחרא •תניינא חלק יו״ד סי׳ ר״י והשאלה היתה אם מותר לפתוח בטן המת להכיר שורש מחלתו שמא. תצמח מזה רפואה לחולים אחרים בימים הבאים. השואל הביא ראייה להתיר מהא דאמרינן הכא משום אמד נשמה דהאי נינווליה הרי דלהציל הרוצח היה מותר לגזול ההרוג. והמשיב שדעתו נוטה לאסור בחב על זה דלכאורה דברי הגמרא תמוהים דאיך קאמר משוט אמד נשמה דהאי נינווליה דאדרבה ע״י הניוול אנו רוצים להמית הרוצח ואס- לא ננוולנו ינצל הרתח דאמרינן טרפה הרג ואמנם פירוש הדברים כך הוא ראם אתה, אומר שלא התירה התורה לנוולו א״כ על כרחך צותה להמיתו בלי בדיקה ולא- לחוש בלל לשמא טרפה הרג יותר נמן לומר שהתורה צותה,והצילו,העדה לחוש שמא טרפה הרג ולא להרגו בלא בדיקה ולעוול שאם התורה התירה לנוולו אין לנו לחוש לנעוולו הא חדא ועוד דאי אמרינן שלעולם לא יהרג הרוצח בלי בדיקת הנהרג אם בן ניוול זה הוא לכבודו של הנרצח וכל מה שהוא לכבודו אק מ משום ניוול. . הנה עיניך רואות שלא בא הרב ליישב דברי רש״י אלא להורות שניוול המה מותר להצלת נפש או לכבוד המת עצמו. ומיהו נראה מתוך דבריו שלדעתו סבר רב