Jeschurun · 1926-11-01 · Heft 11-12 (November 1926) · p. Seite 90

פירורים X 90 התוססות (שס ל״ג. בד״ה אחד) שכתבו לרבי מאיר דאמר דאץ נוהג אלא בבהמה מהורה בלבד הא איבא אבר מן החי דחיות ועופות הטהורין דלישראל שרי ולנכרי ««שור מדרב גידל אמר רב (שס ק׳יב.) מחלוקת בישראל אבל בן נח דברי הבל מחהר על הטמאין כטהורץ ומדלא קאמר על הטמאה כטהורה אלא על הטמאין כטהורין שמע מינה דאף לרבי מאיר חיה ועוף בכלל אסור אבר מן החי לק נח. ואם איתא דלישראל בשר ק החי אסור אליביה נם בחיה ועוף מאי קא קשיא להו הא אין אבר מן החי «מור אלא אס בן יש עליו משהו בשר ומשום הכי אין לך אבר מן החי של חיה ועוף שלא יהא אסור אף לישראל משום משוע בשר שעליו ואע״ג דליכא מלקוח במשהו בשר מן החי איסורא מיהא איכא דחצי שיעור אסור מן ההורה לרבי יוחנן(יומא ע״ד.). ואכתי איכא למימר קושית התוספות על דעתיה דרבי שמעון ק לקיש אזלא דאיהו נפקא ליה איסור בשר מן החי מלא תאבל הנסש עם הבשר דסמיך ליה מבקרך וצאנך ואם כן אף בשר מן החי אינו נוהג אצלנו לרבי מאיר בחיה ועוף ובן נח מוזהר עליו ומי איבא מירי דלישראל שרי ולנכרי אסור. מיהו הא נמי ליחא שהרי רבי שמעץ בן לקיש לטעמיה דחצי שעור מותר מן התורה בלאו הכי לא סבירא ליה האי כללא דליכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור כמו שכתבו התוספות עצמן בסוף הדבור ולפי זה בין למר ובין למר לא קשיא ולא מידי. ואני אמרתי בחפצי להקים דברי אבי אבי ז״ל שאפשר ליישב קושית התוספות כגון שהיה לפנינו מספר אברים של חיה או עוף מחציתם מן החי ומחציתם מן השחוט ואחר שעה מצאנו טלם מעורבים ואץ להכיר האסורים מבין המותרים דהשתא נם אליטה דר׳ יוחנן לישראל הכל שרי שהרי הבשר מן החי בטל ברוב מאחר שאפלו העצמית והגידין מן החי מצטרפץ לבטלו הואיל ואין איסור אבר מן החי נוהג בחיה תוף לר׳ מאיר אבל לנכרי המוזהר עליו לדברי הבל פשיטא שאץ כאן במול טון שהאברים מן החי שווים בשעורם לאברי השחומים ולפיכך בל התערובת מלה אסורה לו ושפיר הקשו בתוספות לר׳ מאיר הא איכא אבר ק החי דחיות תופות המחורץ דלישראל שרי ולנכרי אסור. אלא שלפי פירושי אץ תירמס עולה יפה וזה לשונם שם דמבל מקום אבר מן החי דידהו אסור משום דבעיא שחיטה מריך אני לפרש טובתם דאף לישראל התערובת אמרה שעל כל פנים האיטר שאינו זבוח רובץ על האברים מן החי וטלל גם אח הגידין והעצמות. אבל אי אפשר לפרש ק דקיימא לן עצמות הנבלה מצטרפות עם ההיתר לבטל את האיסור והרי נבלה נם בן איסור שאינו זבוח רובץ עליה ואפלו הכי העצמות מסייעין לבטל הבשר ואס בן צדקו דברי אבי מורי ז״ל שאץ דברי התוספות'מסכימין עם סברת אביו ז״ל. תצלי אפשר לומר שהתוספות סבירא לוע כרא״ה ור״ן ז״ל שהובאו בש״ך ידד ר״ס צ׳׳מ שהעצמות הרכות הראויות לאכילה מצטרפות עם האיטר ולפיכך כל התערובת אף לישראל אסורה כמו לבני נח לנו משום איסור שאינו זמח ולהם משום אבר ק החי. אבל באמת פשט לשץ התוספות אינו טבל בל זה הפירוש שאץ בדבריהם שום זכר לתערובת ולא רמז לבטול כתב והעיקר חסר מן הספר. אעפ״כ חטטן עלי