Jeschurun · 1926-09-01 · Heft 9-10 (September 1926) · p. Seite 59

"אם" למקרא ו״אם" למסורת 59 נט וחומר7. והשני באופן זה: כנסת ישראל נקראת "אם" וכן "יולדת" והכל תלוי ב״אם" והקב״ה נקיא אב, אם כן כהכרח כל איש מישראל חובה עליו לבל יסור מתורת האם היא מנהגת הבית, ואין ספק שככלל ישראל הן כמה בחינות שונות זו מזו... ושתים הנה הסבות אשר על פיהן תרגיל האם הטובה את בניה ללכת בדרכי החיים, האחת עפ״י מסורת רבדים לדבר על לב בנה סגולת ביתה איך יתנהג בדעת חכמה, והשנית עפ״י קריאה בחוץ שקוראת בפומבי לכל אדם כי כן ראוי להתנהג. המסורת היא סגולת בנה לבד והמקרא הוא כולל לכל בני אדם... ומה שלמדו חכמים יש אם למסית, הכוונה שראוי להשגיח באותיות ומלים המסורות לפי טבע סגולות יהודים לבד בכל דכי שבקדושה, אבל אם אמרו יש אם למקרא, הכוונה שיש להשגיח ג״כ על קריאת הכלל בני אדם כפי מה שחייבה חכמת בני אדם במין... עכ״ל והדברים הללו הם רק דברי מחקר שאין הדעת סובלתן. ר׳ מרדכי פלונגיאן® מתעסק ג״כ בפירוש מאמרנו, ומתוך דבריו נראה שהוא סובר ג״כ שפירוש "אם" הוא מעין "עיקר", מבלי שיבסס הדברים, כי עיקר נושא חקירתו הוא פירוש השם מסרת שהוא לדעתו מן "אםר״־קשר וכו׳. הזעם קאהוט בערוך השלם9 הזכיר ג״כ את דברי שי׳יר. ואח״כ הוא מביא טופס מכתב שכתב לו "ידידו הרה״ח מהו״ר אברהם האכמוט רב ואב״ד בק״ק וועספרים" ובה נאמר שלפי דעתו נטה מאור דורנו(שי״ר) זאת הפעם מנקודת האמת. ופי׳ המלה אם למקרא ואם למסורת נ״ל שיש לנו עסק עם ר״ת כי "אם" הוא ראשי תיבות "אמורה מסיני" למקרא או למסורת, עיי״ש שהאריך לבסס דבריו התמוהים הללו, ושכנראה מצאו חן בעיני החכם קאהוט ז״ל, בכתבו בסוף דברי המכתב: עד כאן לשונו הזהב! הרב דר. יעקב לוי10 מהדגם "אם" במאמרנו: Hauptsache. רש״י פין11 כותב: בדרשות חז״ל בהלכות אשר למדו ק המלות והאותיות שבתורה, הניחו הנחה כללית שיש אם, יסוד ובסיס למקרא המלה כפי שהיא נקראת בנקודותיה, ויש אם נם למסרה, למלה כפי אותיותיה כמו שהן מולח נקודותיה המקובלות בידנו. וכן מבאר גם בן יהודה12: יסוד לשורש שראוי לסמוך עליו, ומביא גם דברי רש״י ז״ל בסוכה שהזכרנו לעיל. החכם זאב באכער ז״ל בספרו: דיע עקסעגעטישע טערמינאלאגיע דער יודישען טראדיציאנס־ לעהרע13 כותב כדברים האלה: שיש אם למקרא. די לעזונג האט איינע מוטטעד, ד. ה. וואהל: די לעזונג, וויא זיא פיר ווארטער דעס ביבעלטעקסטעם, דיע אויף ד) עמוד ד. 8) בספרו אור בוקר, מאמר "מקרא ומסורת". 9) חלק ראשון עמוד ק״י בהערה 1. 10) עיין בערוך שלו: Neuhebräisches und Chaldäisches Wörterbuch 92 .8 .J ") האוצר, ערך אם ה׳. 12) מלון הלשון עברית, ח״א. צד 262. 1s) חלק ב׳. עמוד 120. .