Jeschurun · 1926-09-01 · Heft 9-10 (September 1926) · p. Seite 65

סד. תשובית גאונים וראשונים 65 משונה מנוסח הדפוס. הרביעית קרוב לודאי שהיא מאח רבעו משולם כן קלונימוס ז״ל, כאשר המבטא "דעתי נוטה" הבא בה מיוחד לו וגם התשובה שלאחריה ככתב יד בלי כל ספק והתשובה שלפניה בפי הנראה ממנו היא ג. החמישית שמחברה רבעו גרשום ז״ל באה יחד עם הובוח של הרש״כם בה״מרדכי" אך בהעתק מקוצר במאוד. שתי תשובות האחרונות חבר רבעו תם ז״ל ונדפסו כבר ב״ספר הישר" אך סגורה כל כך מקולקלת אשר ההדפסה החדשה שלהן תביא לנו ברבה. כ״י צד 134 v נר. 269. ולעניןא ארבעה עשר בניסן שחל להיות בשבת קים לן כר׳ אלעזן־ב ב״רג צדוק במקום שיש תרומה ביק שאי איפשר לבערו בשבת עבדע׳ כר׳ אליעזר בר צדוק דאם׳ תיומ׳ לפני השבת חולין בזמנן " ומנהג של ישיבה " שמשייריך מזון שתי סעודות לשבת שחל י״ד בניסן בה מייחדין להם מקים ומהרין בהם ומבערין את הכל מלפני השבת שלא יארע אונס יםד.ה עושק שמותר לשייר ואם יש פורצין בדבר יפה לגזור בפניהם. כ״י צד 139 r נר. 307. v ולענקא סדיף בציצית בית שמאי פוטרק ובית הלל מחייבין והלכה ב כבית הלל אפי׳ כל שיש בו פשתן וכל שכן סדין של פשתן לבדו אסור ואין מטילין לו ציצית דאמ׳ דאתיג גדילים תעשה לך ודחי לא תעשה דלא תלבש שעטנז הני מילי מצוד. הנוהגת תמיד ולא מפסיד לה מידי אבל מצות ציצית כיון דביום נוהגת ובלילה אינה נוהגת מאי טעם׳ דבעע׳ וראיתם י אותו וליב׳ הא תנה ביממא אתיא מצות עשה דגדילי׳ תעשה לך ודחיא לא תעשה דלא תלבש שעטנז כשמגיע לילה בטלה מצות עשה דליב׳ וראיתם ולא תלבש בדקא׳ והיינו דאמי בהתכלת ובבמה מדליקקיז גזירה משום כסות לילה היא י של בגד וכנפיה של עור חייבת בציצית ביון דכולה נ) עי׳ גמו״מ צד ל״ז ע״ב הג׳ א,. א) פסחים פרק ג, משנה ו׳. ב) בדפוסים שלנו הגרסא ״אלעזר״ כמו בתשובה אבל במשנה שבירושלמי *אליעזר׳,. ■ ג) ר״ת של *בר רבי" ולפנינו "בר" וכן גם בתשובה לקמיה. ד) כן דעת ר׳ אלעזר איש ברתותא בברייתא (פסהים דף י״ג ע״ב) ופלא בעיני שהשמיד השואל מקור זה אע״ג שמביא המשנה הנ״ל. ה) וכמו כן פוסקים הרמב״ם בהלכות חמץ ומצה פרק ג׳ הל׳ ג, והש״ע סי׳ תמ״ד ס״א וע׳ ב״י ר״ס תמ״ד. א) נראה שלתחלת תשובה זו כוון בעל האשכל (הוצאת רא״א אויערגאך כרך JI דף 98) שכותב: "איכא מאן דפסק לענין סדין בציצית כל שיש פשתן אסור להטיל ציצית כלל והוסיף אע״ג דציצ׳ דוחה כלאים ה״מ ביום דזמןצי׳ הוא אבל בלילה אסור כלאים כדקאי קאי". ב) שבת ב״ה ומנחות מ׳. ג) יבמות ד׳ ע״ב. ד) מנחות מ״ג ע״א. ה) ע׳ הג׳ ב׳; נראה שמראה מקימות זה הכי מדויק הוא הוספה מאוחרת. ו) מנחות דף מ׳ ע״ב.