Jeschurun · 1926-09-01 · Heft 9-10 (September 1926) · p. Seite 66

תשובות גאונים וראשונים סו מלת של בגד אע״נ דציצית בעור הוא דקא רמי ועור לא מחייב בציצית אפי׳ הכי אמר־נ׳ זיל בתר עיקר ועיקר עור הוא ופטור מן הציצית ורב אחא אזיל בתר כנף קסבר דציצית בכנף קא רמי כנף עקרא אי כנף דבגד הוא וכולה טלת בעור היא חייבת ואם כנף בעור הוא אפי׳ מלת לא כולה דבגד פטורה. ב״י צד 31 r עד 32 v נר. 178. והכי אט׳ רב נטרונאי " והא " דאזל אימלך ביה ואט׳ זיל זבין הכי הוא לוקח בעי מזבן ארעא מראובן והוד. ליה לארעא חד איניש בר מצרא ואזל האי לוקח אימלך ביה בההוא בר מצרא ואט׳ ליה זיל זבין אי קנו עדי׳ מיניה דאחליה לדיניה לגביה לא יכיל מהדר ביה ואי לא קנו מיניה הדר ביה ומפליק ליה א | בדינאב דבר מ צ ר א מאי טעט׳ דיכיל מוכר למימ׳ לא ניחא לי דליפשון שטרי עלאי ועו' הכי טפי עדיף למשקל כלהון זהי בחד עד לא הדר ג [32r] 'מכר לבעלים הראשוני׳ לית בה משו׳ דינא דבר מצרא דהא ארעא דידהו הוואי ועו׳ אין לך ישר והטוב עדיף מן אהדורי לבעלים הראשוני׳ דזבין מגוי ו ז בי ן לגוי לית ביה משום דינא דבר מצרא. משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא דכי היכי דעבד ביה בתחילה הישר והטוב י [ואהפיה אית ליה לדידיה נמי אורחא עליה למעבד ליה הישר והטוב] ובר מצרא נמי לא יכיל למימר ליה מידעם דהא אית׳ גביה מקמי הכי׳ ואט׳ רב אשי אמרו לי סבי דפומבדית׳ה מאי משכונתא דשכונ׳ גביה. למכור ברחוק ולגאול בקרוב ברע ולגאול ביפה לית ביה משו׳ דינא דבר מצרא מ״ט כיון דמוכר לא קמזבין לי׳ ברחוק אלא על מנת לגאול בקרוב ופרע על מנת לנאול ביפה ואשבה ליה זבע׳ לית ליה לעכובי לבר מצרא דילם׳ אדהכי [אזור] י מיניה דדילמא לא בעי ופסיד ואית ביה במוכר הישר והטוב והכי נמי לכרגא ולמזוני ולקבורה לית בה משו׳ דיג׳ דבר מצרא מאיטעט׳ הם ד,כיי כיון דצריך לכרגא לא מעכבין ליה'ולמזוני חיי נפש א) מכאן והלאה קטע מתשובת רב משה גאון על עניןדינא דבי מצרא. בראש התשובה (שנמצאת רק בג״ק סי, ט׳) אומר הגאון: //משום דשאיל מאן דשאיל בשאילתא הזינא לפרושה לכולה שמעתא". ומפרש הגמרא ב״מ דן* ק״ח ע״א מן "אמר רב יהודה" (בלי *אמר רב" שבגרפתנו) עד "דאזיל ואייתי ואי לא נמרין ליה" (ע״ב) ומדלג רק מה שאינו נוגע לדיבא דבר מצרא. — דע שכל התקונים להנדפס בג״ק שהביא י. נ. עפשמיין במק, הנ״ל מתוך ב״י נר. 685 .Qu של עקד הספרים של הממלכה שבברלין נמצאים גם בכ״י שלנו. ב) צ״ל "משוב" ונראה שהסופר היה משנה הלשון כדי להתאים ל״ומסליק ליה". ג) תחת "עד לא הדר" יש בב״י ברל.: "ואית למעבד ליה הטוב והישר במוכר נמי ולא יכיל למתבע, ללוקח דיכיל למימר לא ניחא לי דליפוש שטרי עילוי ועוד הכי ניחא לי למשקל כולהון זוזי בחד". ד) נחום, ע״פ כ״י ברלין. ה) לפנינו הגרם, "דמתא מחסיא". ו) המוקף חס, בכ״י ובמקומו ג, נקודות. ז) ר״ל *הכי נמי" וכן *חס" בלבד, לדוגמא ב״הלכות גדולות" הוצאת אבי זקני זצוק״ל דף קכ״ג וקפ״ד. ועי, היטב במאמרו של עפשטיין הנ״ל דף רנ״ב.