Jeschurun · 1926-09-01 · Heft 9-10 (September 1926) · p. Seite 499

Eine Benennung־ der Türkei usw. 499 Also, setzt Harkavy unsere Inschrift ins Jahr 1589, sagt aber von ארץ עוץ unentschlossen: ״Das Land Uz ist wohl (von uns hervorgehoben) Konstantinopel״ und bringt als Beleg dafür Targum zu Klagelieder, IV, 21; dieser Vers des Targum weist aber nur auf Konstantina-Konstantinopel-Byzanz, aber nicht auf Konstantinopel־Türkei hin, was erst bewiesen werden muss, wenn die Rede vom Jahre 1589 ist. In seinem Artikel* 1: Nachträge und Berichtigungen zu den ״Altjüdischen Denkmälern aus der Krim״ sagt Harkavy: Ueber das Land עוץ nach den Jüd. Exegeten vgl. Ibn Esra, Gen. X, 4; Joseph ibn Kaspi in אגרות יש״ר II, 59; Zun z, Syn. Poesie S. 459 2 und Mag. II, 42״. Aber auch diese alle Stellen meinen Konstantinopel-Byzanz3, und nicht Türkei. D. Chwolson, der sich hinreissenliess, suchte Uz im Chwolson, Corpus, p. 468—9 und auch p. 280; s. auch Harkavy im Magazin YI (1879), p. 123. 1j Im ״Magazin für die Wissenschaft des Judentums“ YI. Jahrgang (Berlin, 1879), S. 126. 2) Fälschlich statt 439. Wenn die Rede von U z als einem Epitheton der Byzanz ist, dann können wir ausser den von uns oben zitierten Autoren noch auf folgende hinweisen: סמר איוב, Kommentar des IsaakKohen zu Hiob (ed. E. Soncino, Konstantinopel, 1545), 1,1, p. 3b; לחם דמעה, Kommentar zu den Klageliedern von Samuel Usseda (ed. Venedig, 1600), IY,21, p. 104a; אלון בכות, Kommentar zu Klagel. von Benjamin Kohen (ed. Venedig, 1712), IY, 1, p. 33b; A. Neubauer, Sammelband (ed. ״Mekize Nirdamim“) Jg. IY (Berlin 1888) p. 46; M. Steinschneider, Miscellen, in den ״Jahrbüchern für jüd Gesch. u. Litt.“ ed. Brüll, IX Jahrg., S. 80. Im Kommentar des Karäers Salomon ben Jerücham (X. Jht.) zu den Klageliedern (Handschrift der Leningrader Öffentlichen Bibliothek,zweiteFirkowitz’scheSammlung): שישי ושמחי בת אדום... ואם׳ בארץ עוץ. הוא הר שעיר שב׳ אלה בבי דישן עוץ וארן ד״א הוא ישוב אל רומי רב תא בית מלכותם והיא ארץ עדן בן שם, שב, בני שם עילם ואשור וארפכשד וגר ובני ארם עוץ וחול וגר. לכן שישי ושמחי בת אדום. כי בבית שני באש׳ הלך אספסיאבוס וישב במצור על ידוש, ושמע כי מת המלך אשר מנית ברומי ואז הניד. למיטוס שהיה בי אשתו. וכאש, לכדו לירוש, שמחו. ועליהם אם׳ באשר שתיתם על הר קדשי ישתו ונו,. מע, כי כאשר שתיתם אי כני עשו חמת ה׳ על אשר עשיתם על הר קדשי Dasselbe findet sich auch im arabischen Original des Kom- .כן ישתו כל הנוים ,aentars in der ersten Firkowitz’schen Sammlung