Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 49

מט ע״ד עיקר הברכה" כרבות י״כ 49 במחשבה (כפירש״י ועיי״ש) ולפי שסיים בדבור בהונן יצא ושמע מעה דפתיחד. מקולקלת תוכל לתקון ע״י חתימה הטבה, והש״ם דוחה שאני החם דקאמר יוצר המאורות, ור״ל לעולם אימא לך דפתיחה מקולקלת בכל מקום אין לה תקנה נס ע״י חתימה כהוגן והבא דיצא הוא, משום דאמר ברבת יוצר המאורות שהיא ברכה בפני עצמה שיש לה פתיחה וחתימה, והשתא שפיר פירש״י דלמא פתיחה אינו כלום דהיינו דלמא כדס״ד מעיקרא שפתיחה מקולקלת ביק שהיא עיקר הברכה אינה כלום זמהכא ליכא למפשט. כנ״ל נכון הפשט בדברי רש״י ז״ל. ובזה יש לישב ג׳יכ דקדוק עצים בנמיא, דלכאורה יש לדקדק מאחר שהשתמש הש״ם ברישא בבטוים "פתח וסיים" למה שנה בלשונו לשאול בתר "עיקר" ברכה אזלינן אי בתר "חתימה" אזלינן, והכי הוי לה למבעי בתר פתיחה או בתר חתימה אזלינן, ויותר קשה לפי דעתו שהפתיחה היא עיקר הברכה אין מקום כלל לשאלה דודאי בתי עיקר אזלינן דהא גם בבל הש״ם אמרינן דהטפל נגרר נתר העיקר? — אבל לפי מש״ב ניחא דהא כמו כן סברא היא שדבור יפה ממחשבה ולהחתימה יש יתרון על הפתיחה שהיא פורטת המין בדביר משא״ב בפתיחה שהיא כללית, ואי לאו דאשמעינן הש״ם דהפתיחה היא עיקר הברכה אין מקים לשאלה אי בתר פתיחה או בתר חתימה אזלינן דודאי בתר חתימה שיש בה דבור אזלינן, אבל השתא דשמעינן דגם לפתיחה יש יתרון, שהיא עיקר הברכה יש מקום לשאול אי יתרונה חזק כ״ב עד שא״א לתקן טעותה או יתרון החתימה עולה על גבה, וגם זה נכון הוא מאד. פירורים זעיר שם זעיר שם משלחן נבוה לקטם יחזקאל סדעט. ט. תחלת ניסה נפילה סוטה ח׳ ו׳: מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילים של ברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו שתחלת ניסה נפילה שנאמר נם ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם. והוינן בה(שם מ״ד:) האי מפני שתחלת ניסה נפילה מפני שתחלת נפילה ניסה מבעי ליה ומשנינן אימא מפני שתחלת נפילה ניסה ע״ב. מדקאמר אימא ולא אמר תני משמע שאין רצונו לשבש המשנה אלא פרושא קא מפרש לה שכוונתה תחילת ניסה היא תחלת נפילה שבזמן שכל צבא המלחמה נס מפגי האויב אין כאן תתלת נפילה אלא זו היא המפלה הגמורה אבל הראשון הנס מן המערכה הוא גורם המפלה מפני שאחרים נסים כמוהו ונמס לב כל הצבא ולפיכך מעמידין זקיפין וכל החוזר לאחוריו ונס הרשות בזן להרגו לבלתי ימס לבב אחיו כלבבו שהחלת הניסה היא הגורמת המפלה.