Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 52

52 פירורים נב וכי תימא אכת־ משכחת לה בתאומים שדבר גרור הוא שאכיו של זה הוא אביו של זה כמו שכתב רמב׳ים בהל׳ אסורי ביאה סי״ד הי״ג, עדיין יקשה לך קרא דכי ישבו אחים יחדו דילפינן מיניה בספרי ובריש פרק שני דיבמות שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו ואם אין יבום אלא באחים תאומים למה לי קרא תיפוק ליה אפלו היתה להם ישיבה אחת בעולם אי אפשר ליבם אם לא שנולדו שניהם יחדיו. מיהו יש לומר שאעפ״ב ליכא למשמע מינה שום הכרעה לשאלתנו שהרי טצוה בגדול ליבם משכחת לה בתאומים כמו שאמרנו וקרא דכי ישבו אחים יחדו אצטריך לאפוקא היכא שנולד השני מאשה אחרת אחר שמת הראשון ואין שם אח אלא הוא דאי לאו אסורא דאשת אחיו שלא היה בעולמו היה יכול לכנוס אשת המת מה נפשך אם אחיו מאביו הוא יש כאן מצות יבום ואם לאו איננו פונע לא באסור אשת אחיו ולא בלאו דלא תהיה אשת המת החוצה כמו שביררנו ולעולם אימא לך דרובא דליתא קמן לא אזלינן בתריה. ואפשר נסי לאוקמא הני תיי קראי בסגנון אחד בנון שרק שני האחים הנשאיים הם תאומים והמת הוא מאש־ אחית ואין שם אחים אלא הם דהשתא או שכל אחד משניהם הוא אחי המת וחייב ליבם או שאין כאן זיקה כלל וכל אחד רשאי לקחת היבמה לו לאשה וקאמר קרא מצוה בגדול ליבם ודווקא אם נולדו שני התאומים בחיי המת אבל אם נולדו אחר מיתתו שניהם אסורים לקחתה שמא המת הוא אחיהם מאביהם ותורה אמרה כי ישבו אחים יחדו פרט לאלו שלא היתד■ להם ישיבה אחת בעולם והשתא קרא דוהיה הבכור וקרא דכי ישבו שניהם עולים בקנה אחד. דר. שמואל גריגברג הכהן. הוראתה של מלה עמומה חסרה בערוך. בהלכות הגאון רי״ץ אבן גיאת שהדל והדפיסו הנאון מהרי״ד ובנו הרב ר׳ שמחה במברנר בספר שערי שמחה (ח״ב עמוד מ״ד), מיבאה נם תשובה אחת של רב נטרונאי גאון (המובאה גם ב״תורת האדם" להרמב״ן ז״ל עם קצת שינויים). תוכן השאלה הוא בענין קכורת מתים, אם להטיל את המת בכוך ולהניח לוח מלמעלה מן הכוך שלא ינע בפניו עפר וטיט או כשם שעושין ןבבבל] שנותנין עפר על מלו. והשיב הגאון: המת ועני(אי העני, בתקונו של ידידי הרב החכם מד ש. אסף1) מה חושש ומה איכפת ליה, אלא אעפי׳־כ להטיל בפניו יש בזיון בדבי ואץ ראוי לעשותה כן, ולא כל הארצות שוות; מקום ברד גדול כמות ארץ ישראל מכניסין אותו לכוך ואין ניתנין עליו עפר כל עיקר, שסומכץ שיש ברד שם ומתיבש המת דאינו מתליע, אבל בבבל שאין ביד, קוברין אותו בארון ונותנין עפר על פניו ועל *) עיי! מחברתי: "ארץ ישראל בתשובות גאוני בבל" (הדפסה מיוחדת "מציון", ספר ראשון) עמוד ה׳. שהעתיק בה באות ג׳ את התשובה הנ״ל בהצטרכות לענינו הנכבד שדן עליו בחריצות.