Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 54

54 הוראתה של מלה עמומה חסרה בערוך "נד בדברי פירוש ר׳ נחשון גאון: שלא יכהו שרב, מסברא כתב ק, כי חשב שזה פירוש הדברים בגמרא ע״ז הנ״ל שרש״י ז״ל, למשל, כותב רק שסכין שמן לגיזום: "כדי שלא ימות האילן", וכ״ז סבר מפני בי בארץ ישראל יש שרב. והנה בעייני אח׳יב בגמרא הנ״ל היטב ראה זה מצאתי בפירוש ר׳ חננאל ז״ל שהוא כותב על דברי הגמרא מתלעין ומזהמין ומהמין כך, וז״ל: מתליעין עוקרין התולעין מן האילן בחרמש או בקרדום. מזהמין משקין את האילנות מים וזבל, ומנזמין קוצצין בדי האילן וסכין מקום הקציצה שמן כרי שלא יכהו הקור. ואח״ב על הא דאמרינן שם להלן בגמרא: איני דזיהום בשביעית שרי והא תנינן מזהמין הנטיעות ובו ר כי ן אותם וקוטמין אותם, פירוש מפני הצנה שלא ימותו שעדיין גטיעית קטנות הן, ושוב אח״כ על דברי הגמיא: ואלא פיכה אסיבה קא קשיא ליה, כותב רבינו חננאל: פירוש סיכה סכין שמן לגיזום שלא יכהו הברד. ומכל הדברים האלה יוצא מפורש, שקור וצנה וברד היינו הך, והרוחנו עי״ז הפירוש הנבון והאמיתי של ברד נם בתשובת ר׳ נטרונאי גאון, שהוא קור או צגה, פירוש המיוסד בשפה הערבית כנ״ל והשתמשו בו בזמן הגאונים, וצריך לערוך ב״ערוך■ עוד ערך אחד: כ!ךד (שם מגדליו על המשקל .קמל שעליו מראה השם הערבי) קור, צנה. והכל על מקומו יבא בשלום. ש. ג. הכהן. משפט ספר. ספר דרכי משה דרכים ונתיבות מקוריים בעזרת החונן לאדם דעת בכמה מקצועות התורה ספר ראשון דרך הקדש חקר הלכה בעניני קדשים הפלאה, וענינים אחרים המסתעפים מזה, חלק א׳ וב׳ מאת משה אביגדור בהר״ר יעקב יוסף ב׳ י עמיאל אבד״ק אנטווערפן. אנטווערפן, תרפ״ב—תיפיה. לפני מינחיס שני חלקי הספר המצוין הזה, שלא רבים כמותו נדפסו בזמן האחרון בספרות ההלכה. ואני מרגיש רגש תורה להמחבר הנכבד על עבודתו בקודש המיוחדת במינה והראויה לשבה. מזמן חת־מת התלמוד והלאה נמצאו בכל הדורות גדולי הורה שהתאמצו לברר וללבן את דברי חז׳יל והלכותיהם במרת ההגיון והנתוח השכלי הבהיר. ובדרך החכמים ממין זה הולך גם מחברנו הנכבד, הידוע כבר בשערים המצוינים בהלכה. כבר בשם הספי, הנזכר לעיל, ו״בשער בת רבים" הוא מודיע כי הוא הולך ב" דרכים ונתיבות מקוריים", ומתכון הוא לקבוע יסודות חדשים בהבנת דברי חז״ל, או כדבריו ב״מעין הקדמה" לחלק השני: למצוא בתלי תלים של הלכות את הנקודה המרכזית שבהן, "להוציא מתוך אלפי אלפים(?) של סרטים את הכללים, המושגים והנדרים המאחדים אותם, ולהראות על היסודות שמהן הורכבו אלה". דבר שעלה להמחבר במרה הגונה. אעפ״י שבפרטים אחדים יש לבקי אחרי רבדיו ולבוא אולי גם למסקנות אחרות. אבל כך הוא דרכה