Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 401

Eine Benennung der Türkei usw. 401 Avignon, der später in Ferrara lebte, in seinem Werke אגרת 1ארחות עולם (ein Handbuch der Geographie und Kosmographie)* 2, erwähnt mehre Mal3 das Land U z und versetzt es nach Asien, zwischen Cilicien, Syrien und Armenien4. אפי;ואנכי אפ״י בן שנה הייתי כשנלכדה קוסמאנמיבופלו der die Eroberung Konstantinopel’s durch die Türken notiert, scheint Abraham Farissol (אברהם פאריסול אפ׳י׳י יצ״ו) zu sein; er wäre danach 1452 geboren.“ x) Zum ersten Mal gedruckt, Venedig 1586, 8° (der bekannte Bibliograph H. J. Michael zeigt fälschlich in seinem אור החיים, Frankfurt a. M. 1891, p. 91 eine frühere Ausgabe: Ferrara 1524 an, die garnicht existierte); die zweite Ausgabe mit lateinischer Uebersetzung (״Itinera Mundi“) und Anmerkungen von Thomas Hyde, Oxford (Oxonii), 1691, 4°; zum dritten Mal gedruckt mit Uebersetzung und Anmerkungen von Th. Hyde in ״Thesaurus Ugolini“, Vol. 7, 1744, fol.; die vierte Ausgabe — Offenbach, 1720, 8°; die fünfte Ausgabe — ein Abdruck der zweiten — Oxford, 1767; die sechste — Prag 1798, 8°; nachher noch einige Mal gedruckt. 2) Abraham Farissol war der erste jüdische Schriftsteller, der sich wissenschaftlich mit der Geographie befasste, und auch der erste, der die Entdeckungen Kolumbus’ erwähnt. Sein Werk verfasste er teilweise auf Grund der Arbeiten von Bergomas und Amerigo. 3) Ich zitiere nach der Ausgabe von Th. Hyde, Oxford 1691. 4) a) Op. cit., p. 24 zählt er die Länder Asiens auf: ... אולם גבול האסיה מתחיל לצד דרום לסוף נילוס ומנהר טאנס הבז׳ לצד צפון עד סוף העולם המזרחי סינוס מאגיוס וסינורוס רגיאו מלו ובזה תכנס פלשתים וכנען וכל ארץ ישראל אדום עמון ומואב ושעיר דמשק וכל מדי ופרס ועוץ ופריסטי גאני והיהודים הסגורים ונהר סמבטיון וגומר ומגוג.... b) Ibid., p. 40 bestimmt er die Lage der Mittelmeerinseln: סארדניאה נגד פרווינצא ומארסיליאה קורסיקא נגד טוסקאניאה ושיציליאה נגד קאלאבריאה . . . קורפו נגד מאצידוניאה וגריציאה קאנדיאה דודי וציפריאה נגד עוץ וציליסיאה וארמיניאה . . .. c) Ibid., p. 62: והזכרנו מה שזכרנו מכל ארץ ישראל וסביבותיה וארם ודמשק וסוריאה וציליציאה גלילות עוץ וארמיניאה . . .. d; Ibid., p 71—73 wird der Weg aus Venedig nach Konstantinopol angegeben: ויגיעו לתוך ים קאנדיאה הנקראת קריטא ויניחו אי דודי כנגדם לים ימין אשר סמוך ליבשה לאחוריה בארץ ציליציאה מארץ עוץ סמוך לגלילות ארמיניאה וכל זה יניחו לימינם ביבשה ויכנסו בים ארציפיליגו הגדול ..... Zu dieser Stelle macht Th. Hyde eine Anmerkung (op. cit., p. 72): ״Uz. Nostri Auctoris Uz seu Ausitis, est Cilicia et partes circa eam inter Syriam et Armeniam.“ e) Ibid., p. 75 wird der Weg aus Venedig nach Palästina oder Aegypten angeben: אמנם מויניציאה ללכת אל ארץ ישראל או למצרים ר״ל כגין לבארוט או לצור או ליפו או לאלכסנדריאה מנהג המלכים בעברם בקורפו להגיע בקנדיאה ומקנדיא לרודי ולציפריאה בעיר פאמאגוסטא ומשם בפאמאגוסטא יוכלו לסבוב ציליציאה מארץ עוץ וארם ולפנות ללכת כאשר ירצו אם בבארוט הסמוך לציפריאה שהיא מול יפו או לסבוב לצור או ליפו או לסבוב עוד הים הזה מים פלשתים עד שפת ים אלכסנדריא דרך המערב . . .