Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 396

396 Eine Benennung der Türkei usw. 3) Im bekannten historischen Werk von Abraham Z a k u 10 ספר יוחסין, das am Anfang des XVI. Jhts. in Tunis beeodet und 1666 zum ersten Mal (in Konstantinopel) gedruckt wurde, finden wir folgende Stelle1: ״.Teilweise folgt auch aus den Worten des RaMBaN, dass von den Nachkommen Abraham’s, er (d. h. Hiob) und seine Freunde: Eliphas, Eldad, Zophar und Elihu der Sohn Beracheels, der Busite aus der Familie Rom von den Nachkommen Abrahams; sie waren auch Nachkommen Esaus und Hiob wohnte in Arabien, in Saba und im Lande Edom, das südlich von Palästina ist, obgleich der Targum sagt: im Lande Uz, d. b. Arminia2 * * * * *, das ist auch das Land Jawan; man sagt ja auch, dass sich s e i n (d. h. Hiobs) Grab inKonstantinopel8 befindet. נ) Sefer Jach asm (ed. Constantinopol 7 b; ed. Filipowsky, London- Edinburg, 1857, p. 6): נראה קצת מדברי הרמב״ן ז ׳ל שהיו מזרע אברהם הוא pv וחבריו אליפז ובלדד וצופי ואליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם מזרע אברהם וגס היו מזרע עשו והיה איוב שוכן בערבייא ושבא ובארץ אדום שהיא דרומית לארץ ישראל/ ואע״ם שהתרגום אמר בארץ עוץ ארמיניא שהיא אד? יון, וכן אומרים שקברו הוא בקושטנטינופלא". 2) ,רומניא =_ ארמיניא, ארמינאה, ארמביא, ארמינא, ארמנייא. ארמייבא, רומוגיאה רומאניאה — 'Ptjxima ,Pouavia — Romania Romelia, d. b. Byzanz, wie der Antor auch erklärt: ״das ist auch das Land Jawan (d. h. der Griechen, Griechenland]Ä. — Vgl. den Kommentar des Pseudo-Saadia za Daniel, VII, 8: מדינת מלכדת רומי הרבה והוא מלך רומי שבקושנםנמיבא ומלךארמנייא; s. Luzzatto , in ״Kerem Chemed* IV, p. 86—37; s. Krauss, Lehnwörter II, 132; idem, Studien zur Byzantinisch• Jüdischen Gesch., 100—101. s) Der Herausgeber, oder richtiger Bearbeiter des Werkes ״Juchasin“ der Arzt Samuel S c h u 11 a m aas Kairo, macht in der Konstantinopeler Ausgabe dieses Werkes eine Glosse zur Stelle, in der er darauf hinweist, dass in Konstantinopel selbstverständlich nicht der biblische Hiob, sondern der musulmanische Heilige — Ajub begraben ist: הגהה. אמר ש/,ש זה איוב הנקבר בקושטנמיגא הוא איוב אל אוצאר״י אשר בא לקושטנטינה שנת א׳ אהר מיתת הסין בן עלי הוא ועבד אלה בן עבאס ועבד אלה בן זיד עם נ' אלפים איש ות״ק אני משוט ונהרג הוא בשער הנקרא איגרי כאפי וציון אשד עליו עשת אותו בן יורגי המלך הנקרא קושטאנטין ובא ג״ב שנה לביאת מחמד דוק בתאריכהם ותשכח. Diese Glosse ist gedruckt in Juchasin, p. 6; — Vgl. Ha־Maggid, IX. Jg., p. 101 (No. 13) die Bemerkung von M. Straschun (unterzeichnet mit dem Pseudonym אני והו״א והו״א); s. Jouanin et van Gaver, Turqaie, p. 71; vgl. Rosanes, I, Dibre