Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 394

894 Eine Benennung der Türkei usw. Gegenwärtig sind mir folgende Autoren bekannt, die die Bezeichnung Uz für die Türkei gebrauchen oder den biblischen Hiob mit Konstantinopel in Zusammenhang bringen: 1) In den * 1שאלות להחכם כהר׳ שאול הכהן, die philosophische Fragen enthalten, die Saul ha-Kohen, der damals auf Kandia (Kreta) wohnte, im Jahre 1511 an Don Isaak Abrabanel richtete. Er erwähnt mehreremal die Türkei und besonders Konstantinopel, in dem er weilte, in folgenden Ausdrücken: ״das Land Uz״ ,״die grosse Stadt, die im Lande Uz li e gt2.״ genannt wird; im Josiphon heisst einer der Söhne Togarma’s בוז. S. Cassel meint das sei aus גוז verschrieben. Ueber die ״Ghuzen“, siehe Frähn, Ibn Fozlan p. 45, 60, 180, 240, 244; D’Ohsson, Peuples du Caucase, p. 147—149; Jaqubi, ed Yünboll, p. 76; Ibn-Chordadbeh (arab. Text), p. 50; Idrisi, Uebers. von Jaubert, II, 350—351; M a 9 o u d i, Prairies d‘or, II, 18—19; Hammer, Wiener Jahrbücher LXV, 4; idem, Origines Kusses, p. 82, 33, 44— 52 etc.; Klaproth, Mem. rel. ä l’Asie 8,449; idem, Tabl־ hist, p. 280; Lehrberg, Untersuchungen über die alte Gesch. Russlands, S. 414; Neumann, Südöstliche Völker. S. 103, Note: Schaffarik, Slavische Altertümer, § 22,3, I, S. 502; S. Cassel, Magyarische Altertümer, S. I25ff., 331, 344 und passim; A. Harkavy, Die Sagen der muselmanischen Schriftsteller usw., S. 131, 197; idem, Die Sagen der jüd. Schriftsteller über die Chosaren, S. 50—51; V a m b e r y, Das Türkenvolk, S. 20; Houtsma, Die Ghusenstämme (W. Z. K. M. II, S. 228); Barthold, Die historische Bedeutung der Alttürkischen Inschriften, S. 8; A. N. Samojlowitsch, Abdu—s—Sattar—kasy (St. Petersburg 1914), p. 90—91. Auf dem VIII. archäologischem Kongress in Moskau (1820) hat Prof. Chwoison die Frage zur Behandlung gestellt: ״Wieso and wann ist in Mittelasien der Namen der Ghusen verschwunden und durch den Namen Turkmenen ersetzt worden, wenn die Turkmenen direkte Nachkommen der Ghusen sind?“ 1j Gedr. Venedig, 1074. שאלות ל ה ח כ ם ב ה ״ ר שאול ה כ ה ן (דף א׳ עמוד בז): * . . . . איש (־ חכם בארץ עוץ מאוהבי תשועתך מבני ארצך וכארץ מולדתך הלא זה האיש אשר קורא לו בשם החכם השלם במחר׳ דון ן׳ י ח י י א תנצב״ה דבר טוב על אדוני ספר אלי גודל שבחיו ואת יקר תפארת גדולות וזה בהיותי משתעשע בחברת שלמותו בשבע שני׳ נבנתה עלי הגזרה אמת לבוד ולנוע בעיר ואם בישראל היא העיר רבה יושבת בארץ עוץ שמה גליתי למקום תורה וחכמה ראיתי לקחת מוסר . ... זה לי עשר שנים בהיותך גבירי קרוב לנד עומד ב ק ו ר פ ו אחר כתלנו בחבר׳ שרידי׳ ראשי עם היה בתוכם המחוכם החכם