Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 392

392 Eine Benennung der Türkei nsw. Es ist selbstverständlich, dass wir in der ganzen jüdischen Literatur des Mittelalters, bis zum Sturz des Byzantinischen Reiches, nichts über עוץ (ausser, selbstverständlich, dem biblischen עוץ) als über ein bestimmtes reales Land hören, dem diese Be- Zeichnung geographisch zukäme. Umso unstatthafter ist dieser odiöse Terminus auf einem Epitaph. Das wäre ebenso, als ob man in Russland des 19. Jhdts. (das englandfeindlich war) einem Manne, der aus England gekommen ist, auf den Grabstein geschrieben hätte: ״Der aus dem verruchten Albion gekommen ist.“ עוץ oder ארץ עוץ als bestimmte geographische Bezeichnung erscheint erst in der jüdischen Literatur nach dem Sturz von Byzanz und nach dem Uebergang Konstantinopels zur Türkei. Neben den in der jüdischen Literatur üblichen Benennungen der Türkei: חוגרדתוגרמה, סדרקייי•, תרניה; כדרקייא; טורקיא, טירקיא, תורקיא תורק treffen wir seltener im hohen Styl auch die Bezeichnungen עוץ und ארץ עוץ. Wie ungeduldig die Juden den Sturz von Byzanz ersehnten1 und ihn freudig eintreten sahen2, so herzlich waren sie über die Herrschaft der Türken froh3. ist, sondern auch weil מגדיאל in Gen. XXXVI, 48 unter den אלופי אדום gerechnet wird. Siehe S. Krauss, Studien zur Byzantinisch•jüdischen Geschichte (Wien 1914), S. 99-100. J) Siehe Steinschneider, ״Miscellen“ (״Jahrbücher“ von Brüll, Jg. IX, 1889), p. 79—80: Berliner habe ihm mitgeteilt im Cod. Vat. 106, No. 14 seien folgende Worte zu finden: ובשנת הרכ״ו יהיה תכלית שפלות האומות ואמונת ה נ ו צ ר י ם שהוא באלף ותס״ז לחשבונם כמו שאמי מ א ש ל ל א (80) התוכן שאמונת הנוצרים לא תתקיים אלא כשני העצומות של שמש שהם אלף ותס״ז וכר ובשנת תרכיז יהיה (80) הממשלה והגאולה לישראל וכר בפסוק שישי ושמחי בת אדום חדי וחדוי ק ו נ ס ט י נ א קרתא דאדום דאיתבנית בתחומא דאסמתיא [דארמגיא?! ונוסח אחד ד ר ו מ נ י א והכל היא נבנית בתחום אדפניא ובתחום רומניא וכר (so?) אמת כי קו נ מסג י א. 2)Im ״Befer Juchasin“ wird eine Anspielung auf das Jahr der Eroberung Konstantinopels (1458) aus dem Vers שישי ושמתי בת אתם יושבת בארץ עדן gegeben: בת אדום ist 458 בגיממריא; Neubauer edierte nach dem Ms. Parma einen Brief, der aus Jerusalem den europäischen Juden im Jahre