Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 360

860 Exegetische Beiträge הלא שערי דמעה לא ננעלו ואין ספר שתספור אותם ותרחם עלי. Andererseits haben schon Menachem ben Saruk (angeführt auch von Raschi z. St.)2, Ibn Ganah3, David Kimchi4, Ibn Jachja5 u. a. id. ספרתך mit ספרך dein Buch identifiziert. Die Ueber- Setzung der LXX. ist frei: Sie lautet: s&ou xd Sdxpod p.00 svwttiov aou <5? xal sv x7j srraYysXta aoo. Besonders auffällig ist die Uebertragung בנאדך etwa wie לפניך. Merkwürdiger Weise hat auch Pes. ähnlich übersetzt: שים דמעי ק ד מ ך ובספרך. Da aber alle massoretischen hebr. Texte6 im zweiten Vgl. בנאדך haben, so muss man annehmen, dass LXX u. Pes. wegen des folgenden בספרתך, das in gar keinem Verhältnis zu בנאדך zu bringen war, dieses frei, gleich לפניך zu übersetzen sich gezwungen sahen. Der Klassiker der neueren Exegeten Franz Delitzsch, in seinem Kommentar zu den Psalmen (3. verbess. Auflage, S. 410) übersetzt unseren v. wie folgt: Mein Flucbtleben hast gezählet Du, Gelegt sind7 meine Thränen in deinen Schlauch — Stehn sie nicht in deinem Merkbuch? 2) Vgl. StW. ומנחם חברו לשון ספר ממש :הלא בספרתך . . . 3) Vgl. ספר השרשים, ed. Bacher, S. 845. Interessant ist dabei auch wie J. G. auch das erste Vgl. נדי ספרת in diesem Sinne erklärt; er schreibt nämlich:!ויכשר בעיני שיהיה מן הענין הזה (כתב ספד) נדי ספדת אתה ענינו כתבת גלותי ונדודי וחקקת אותו על ספר. Demnach wäre ספרת mit ״hast du gebucht, im Buche eingetragen״ zu übersetzen. So auch später H. Gunkel. 4) Vgl. s. Ausführungen: אמר שימה דמעתי בנאדך בספרתך, כמו בספרך על דרך משל/ כי הדבר הכתוב בספר יזכיהו תמיד בבל עת שירצה. b) Vgl. s. כי אתה ספרת ההתנודדות שלי בסבתם וספרת הדמעות שלי :פירוש על כובד הצרות אשר צררוני והלא כולם גלוים לפניך כאלו הם כתובים בספרך. 6) Vgl. Talm. b. Traktat Sabbath Fol. 105 b: אמר ר, יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרת אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך. Interessant ist hierbei die Deutung von נדי Tränen der Anteilnahme, vgl. Raschi z. St. STW. נדי ספרת לשון לנוד לו (איוב ב, י״א) אתה. 7) Delitzsch fasst שימה als aramäisierende Form des passiven Particips auf. So auch von den meisten Neueren. Dagegen spricht die Betonung. Hieronymus und Pes. haben mit dem massor. Text es als Imperauv aufgefasst.