Jeschurun · 1926-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1926) · p. Seite 28

28 לברור מושג הנדרים ותרגומיהם בח בתורה. וזהו משום שענין נזירות הוא מושג תורתי שמובנו הוא אחר ממובן מושג המלה "פרוש" והשם נזיר שם עצם פרטי שאין נופל בו העתקה. וכן גם בגמרא שהיא לשון ארמית מובאות תמיד המלים האלה בשמם התורתי. וזהו המוכיח, שאין בארמית מלים מיוחדות למושגים האלה. וגם בלשונם הם נקראים כן בשמות התורה וכן הוא בכל הלשונות, אלא שאח״כ החלו קצת מן האומות לכנה אותם במלים אחרות, וע״כ הם נקראים כגויים מפני שאינם עיקר שמם כמו שבארנו. ולכן הוצרכה המשנה להשמיענו דנם הבנויים הם כמו עיקר השם אבל פשוט שאינם נקראים כנויים רק השטות הללו אשר קובעיהם כוונו בשמם למושגים התורחים כגון מה שקוראים לשמעה "שבותה" דכשהביעו את השם "שבותה" כוונו בו לשבועה האמורה בתורה. וכן בשאר הבנויים המכוונים לעני! האמור בתורה. אבל אלו השמות שקובעי השם לא כוונו בהם לענין התורתי, אע״ם שנראה ענינס קרוב להם אינם כנויים. ולכך הוצרכה המשנה גם לחשוב ולשנות את שמות הבנויים שהיה ידוע להם שמתכונים לענין החורת*. ואולי שלזה נתכוון רש״י במה שכתב וה״ה לכל הלשונות, והא דקא מנו חכט־ם להני משום דבהנך בקיאין. ועתה נשוב לבא־ מדוע תרגם א־נקלם מלת שביעה באופנים שונים. כי במקומות רבים תרגם אותה קיים והרבה פעמים תרנם מומתא כמו בשמות כיב י׳ ובבמדבר ה׳ י״ט וכן בשבועות שוא שמות כ׳ ז׳ ודברים ה׳ י״א תרגם "לא תשא" לא וזימי וכן בבראשית נ׳ כ״ה תרגם "וישבע יוסף" ואומי יוסף וכן בפי בשלה "כי השבע השביע" תרגם ארי אימאה אומי. אבל בשבועה שיעקב השביע את יוסף בבראשית מ״ז ל״א שוב תיגם קיים וכן שם נ׳ ה׳ "אבי השביעני" תרגם קיים עלי ובן שם פסוק י׳ כאשר השביעך תיגם כמא די קיים עלך. ולפעמים לא תרגם כלל אלא הניח המלה כמו שהיא בחירה כמו בויקרא ה׳ כ״ב כ״ד וכן שם י״ט י״ב ובשמות י״ז י״ט. ובנדר הניח תמיד המלה כמו שהיא בתורה מלבד בשני מקומות תרגם אותה קיים בפ) וישלח וידר יעקב נדר ובפ׳ הקת וירר ישראל נרר. ובודאי שלא דבר ריק הוא והכל במנה ובחכמה כמו שכתב עליו הרמב״ן בפירושו לחומש סדר וינש. ואשר נראה לי בטעם תרגומיו הוא כן. הטעם לתרגם מלת שבועה קיים הוא מפני שאין למושג שבועה מלה בלשון ארמית כמו שנתבאר, ואינו יכול לתרגם את עצם המלה לכן תרגם הענין. והשתמש במלת קיים משום שהוא לשון ברית בי תרגיס ברית בכל מקום היא קיים [ואף שברית איננה שבועה, ואפשר לברית שתהיה בלא שבועה ולבן הוצרכה הגמרא בשבועית דף ליו ללמוד דהבטחת הקב״ה לנח שלא יהיה עור מבול על הא־ץ היתה בשמעה מקרא דדברי קבלה, ולא יליף זה ממה שכתוב בתורה עצמה את בריתי נתתי כוי (במו שהקשה הרא״ט מובא בש״ח) משום דברית איננה שבועה. אבל שבועה לעולם הוא בריח]. ולכן השתמש אונקלום במלת קיים כי נם התודה השתמשה במלת ברית לשבועה בבראשית ט״ו י״ח ביום ההוא כרת מ׳ שהיתה שבועה כמו שכתב רש״י בשמות י׳ ג ה׳ "אשד נשבע לאבותיך׳ ואמר רשיי ז״ל היכן נשבע וי״ל באברהם הוא אומי ביום ההוא