Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 13 (1926)
- Issue
- Heft 5-6 (Mai 1926)
- Date
- 1926-05-01
- Page
- Seite 32 (sequence 8)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/2292929-2293042--08405-2301687- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
32 שיטות תלמודיות לב ארי׳ ליבוש וואגנה מאמשטרדם. שיטות תרמדיות%) ד. הזמנה מילתא או לאו. א) ענין הזמנה טילתא או לאו מילתא הוא זה: אם יש לך דבר אשר יכנס בגדר איסור או טומאה מצד השתמשו ליחור פרטי, זדתחיל זה בעת ההשתמשות ממש או כבר בעת ההזמנה להשתמשות ההיא? הסוגיא המתעסקת בענין זה מקומה בסנהדרין מ״ז ב׳ על הפלוגתא בין אביי ורבא אודות האורג בגד למת, כי הפלוגתא הנ״ל מקורה בחלוק הדעות אודות הזמנה מילתא. ב) ולא לבד בסוגיא ההיא כי אם גם במקומות אחרים אביי ורבא הם בעלי הפלוגתא בענין חשיבות ההזמנה. ובאמת לא נמצא שום זכר לדרוש זה בימי התנאים והאמוראים מדורות הראשונים, ואין לתמוה כי בתלמוד ירושלמי אין לו שום זכר כלל. אמת כי מתוך השקלא ופריא בסנהדרין שם מ׳ח ב׳ עלה על דעת כעלי הסוגיא אפשרות פלוגתא בענין הזמנה מילתא כבר בימי רשב״ג; אך סי׳ד כזו קשה מאוד על ההבנה גם מטעמים אחרים, כאשר נראה עוד לקמן (עי׳ גם בהגהות של דר׳ דיננער זצ״ל בסנהדרין שם). ג) ובעניין הכתובים אשר משם נבעו שתי הדעות אודות ההזמנה איתא שם שלמדים מעגלה ערופה דקיימא לן ירידתו לנחל איתן אוסרחה ומע״ז הנאסיי מעת ההשתמשות ולא מעת ההזמנה. גם מבוארים שם הטעמים להשוות כל אחד משני הענינים ההם לענין אורג בגד. כי הורדת העגלה לנחל איתן היא המעשה אשר דרכו ומשפטו להעשות בעד העריפה (״מידי דאורחי״ — ולא כפירוש רש״י ז״ל) לאפוקי מבונה בית לע״ז אשר שם ממין הבית בעצמו איננה נראית שום הזמנה לע״ז. ולהיפך הבית לע״ז והשור לע״ז הם משמשין כמו הבגד למת, לאפוקי עגלה ערופה דהיא גופה קדושה. (והתוספות בד״ה מאי טעטא מקשים על השוגיא שם ובאים מתוך כך לפירוש רחוק מפשט הדברים והעיקי חסר מן הספר. אך בםח״כ קושיתם איננה עולה יפה משני צדדים. הא׳ כי בפרק אותו ואת בנו לא נמצא בהדיא בשם ר׳ יוחנן כי העריפה אוסרת, כי הפלוגחא בין ר׳ יוחנן ור״ל שם עולה רק במחשבת האמוראים מתיך השקלא וטריא, וא״ב אין לתמוה שבירושלמי דסוטה ט׳ ו׳ אין שם אפילו שמץ של דעה כזו כי העריפה אוסית, וליכא מאן דפליג כי כבר הירידה אוסרתה. והב׳ כי אף אם באמת נלד, ר׳ יוחנן דעה זו, מי יאמר לנו שרבא בזמנו המאוחר הי' ידוע לו מאמרו של ר■ יוחנן? — ובאמת הרב דר׳ דיננער זצ״ל בהגהותיו על כריתות כ״ה א׳ ד״ה אשתיק מוכיח בהדיא שרבא לא ידע מימרא דר׳ יוחנן). ’) סשרסם שלא עפ״י אחריות ־מערכה. עיין ישרון תרש״ו צד ק״ט.