Jeschurun · 1926-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1926) · p. Seite 35

לה שימות תלמודיות 35 ט) ובנוגע לגבול ענין ההזמנה איתא בסנהדרין ובמגילה במקומות הנ״ל "דמווי לאריג ליכא למאן דאמר". רצונם לומר דאפילו אביי לא קאמר אלא באורג דאריג חזי למת, אבל טווה פשתן לארוג בגד למת לא אמר דתיהוי הזמנה (רש״י), כי ההזמנה השובה לדעתו רק ביבר עצמו אשר ע״י ההזמנה תיכנס בגדר האיסור או הטומאה, אך לא בדברים אשר מהם הדבר ההוא עוד צריך להעשות כגון האבנים החצובים לבנות מהן קבר לאביו ולא בנה עד הנה, וכנון לבינים מחוסרים עשי׳ לבנותן בכותל של בית הכנסת. י) ואולי אין בלי תועלת להע־ר פה בי ענין יש זימון או אין זימון לבית הכסא ולבית המרחץ א־ננו תולה בענין הזמנה מילתא (ברכות ב׳ ו א׳, שבת י א/ נדרים ז׳ א,), כי אף לדעת ההועב ההזמנה בעלמא ללא דבר, מ׳ימ יש להסתפק אם ראוי והנון להתעסק בדברים שבקדושה במקומות ד,מזמנות לתשמיש מגונה או לכל הפחות לעמוד שם ערום; ואין לתמוה כי רבינא הוא השואל על זה, אע״ם שבימיו ודאי דעת הסוברים דהזמנה לאו מילתא כבר היתד, מקיבלת מן החכמים, ואולי נם להלכה פסוקה. פירורים זעיר שם זעיר שם משלחן גבוה לקטם יהזקאל בג־עט. ו. יעמד חי בהלכות עבודת יום הכפורים (פ" ה הי״ז) כתב רמב״ם ז״ל המום פוסל בשעיר המשתלח אפלו מום עובר. וכן אם נעשה מחוסי זמן נפסל כגון שנשחטה אמו לחולה ביום הכפירים שדחייתו לעזאזל היא שחיטתו. היה טרפה פסול שנאמר יעמד חי. ובכסף משנה הראה מרן ז״ל מקור הדברים ביומא (ס״ג: וסייד.) ובפ״ק דחולין(י״א:) נבי הא דאמרינן מנא הא מלתא דאמור רבנן זיל נתר רובא וכר׳ אתיא משעיר המשתלח וכו׳. ותני תרתי ילפינן התם ביומא מקראי מחוסר זמן דכתיב (ויקרא כ״ב ב׳יז) ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה׳ אלו אשים מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן תלמוד לומר קיבן לה׳ לרבות שעיר המשתלח. בעל מום דכתיב (שם שם כ״ב) ואשד. לא תתנו מהם על המלבח לה׳ מזבח זה זריקת דמים לה׳ לרבות שעיר המשתלח. אבל בחולין שם לא נזכר שום קרא לפסול את הטרפה ורבנו ז״ל •הביא לו מקרא מן התירה שהוא פסול שנאמר יעמד חי לפני ה׳. וכבר העיר על זה מהר״א די בוטון בספרו לחם משנה וזה לשונו שם וקשה ־דבפ״ק דחולין לא אמרו דפסול טרפה גבי משתלח אלא משום דאין הנורל קובע ■לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם וכדאמרו שם וכי תימא מאי נפקא לן מינה הא אץ הגורל קובע לעזאזל וכו׳ והא דקאמר מקרא דיעמד חי לא ידענא טנא ליה. ומהר״י דוזאנים תירץ בספרו משנה למלך דאצטריך להיכא תטיף לאחר הגרלה וכהאי