Jeschurun · 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 210

210 Rekonstruktion eines Responsums usw. עם האלפים זהובים ויהיו כולם קרן שלו בשותפות וו אכל אס היו לו בתים ושדות וכרמים אינו חייב למוכרם ולהטילם בשותפות זו להיותם קרן ואע״ם שנאמרו הדברים בלשון ערכי נעתיקם אל כיוצא בהם בלשון קדש. Hierauf folgen die G. H. und G. M. entnommenen Stücke von S 67 letzte Zeile bis S. 71 erste ZI. (bis סי ימן לעורב צידו\ darauf eine Lücke83 und die letzte Zeile dieser Seite (ובאשר שנו bis כלי תשמישו) und schliesslich der Schluss von G. M. (auf derselben Seite, petit gedruckt, mit הילבך beginnend). Der Grund für die Umstellung dieser Schlusszeile soll späterhin (S. 216) noch angegeben werden. In הדבר השלישי (uns. Zähl.): S. 72: ZI 11: St לחלוק .1 נחלוק. — ZI. 12: St שבינותינו .1 שהתנינו בינותינו. — ZI. 13: hinter בלבד einzuscbieben: ישאר מה שהרוחרד בין בממלני בץ בממון אחרים אץ לך חלק בו. S. 73: Z1. 2: St. אלא .1 אבל. — Z1 3: St. האלפים 1 אלפים הזהובים האלו זהובים האלה. — Z1. 4: fallen die Worte וגהב״דה bis דל״ך fort. — ZI. 6: St. בחוקי .1 כחק. — Hinter חצי וחצי שתות לשמעון שליש וחצי שתות לראובן .1 השותפות. — Statt 84שלו לאחרים .1 של אחרים. — Z1. 7: St לאמצע לתת לראובן .1 באמצע ממנו שני שתותים ומחצה. — St. * להטיל .1 להטילו. — Z1. 8: St. שיכיי .1 שיזדמן. — Z1. 9: St ס והממון .1 והיות. st. בשל .1 בממון. — Z1 10: hinter השותפות einznschieben: ובעת אשד יפידו איש מעל אחיו יטול שמעון עקר הממון זה מן האלפים זהובים אשר לו וירדה כל ריוח אשר יעלה בהן לאמצע בעי וכץ ראובן. — Z1. 11: St. שלו .1 בולו. — St. נשתיירו I. נשתייר. — Hinter לאסצע einzufügen: 85וטעות לומד כי הדין זה קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא כי אם הפסיד שמעון בממון של אחרים לא דדה ראובן סיכל עמו מאימה מן ההפסד עכשיו שהרויח לא יטול ממנו מאומה מן השיר כפי חלקי לפי כי לא סן המשפט לחשוב 83) Ueber Yorliegen einer solchen Lücke und deren vermuteten Inhalt 8• unten S. 215 g. E. 84) Dies soll heissen שלו ושל אחרים. 85) Erst durch diese Glosse wird das Verständnis für den Aufbau des dritten Punktes erschlossen (8. Anm. in der Uebersetzung z. St.). — Scheinbar ans diesem Teile unseres Responsums ist ein in שאלות ותשובות מהגאונים ed. Prag ca. 1590 Nr. 58 erwähnter Fall abgeleitet: B. hatte sich in einem Sozietätsvertrage verpflichtet, A. nicht nur an dem Verdienst aus dem gemeinsam eingelegten Gelde, sondern auch an dem aus fremdem Gelde gezogenen Gewinn teilnehmen zu lassen. Als sich nun B. weigerte, diesen za verteilen, klagte A., wird aber abgewiesen, weil er hierdurch ״nahe dem Verdienst und fernab vom Verlust״ wäre. — Eine Stütze dafür, dass dieser Fall sich an unser Responsum anlehnt, dürfte sein, dass auch der dort unmittelbar vorher stehende Fall (Nr. 57) Aehnlichkeit mit einer anderen Entscheidung ans. Gutachtens (6. Punkt) hat, nämlich, dass der Geschäftsführer schwören müsse, wenn sein Teilhaber seinen Angaben nicht traut.