Jeschurun · 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 209

Rekonstruktion eines Responsums usw. 209 noch die in Nr. 5 stehenden Worte ופקירנא ונו׳ hinzuzufügen. Zwar finden sie sich bei Saadja nur dieses eine Mal, aber bei Gutachten anderer Gaonen öfter. Aus dem Aramäischen ins Hebräische übertragen, lauten sie: וצוינו לקרא אותה לפנינו ועמדנו על כל מה שכתוב בה וצוינו לכתוב את התשובה und bilden somit den Schluss des Einleitungssatzes80. Nunmehr wollen wir die Varianten, die MsH. (bzw. MsH.!) gegenüber S. Z. enthält, wiedergeben, wobei unwesentliche Abweichungen, wie etwa eingeschobenes Jod (י) (z. B. אילו) oder אלו statt אלה oder doppeltes Jod (י) oder das Pluralzeichen ן für ם zumeist unbeachtet blieben. Da wir, wie schon gesagt, MsH. für zuverlässiger als S. Z. ansehen, wird fast überall die La. des ersteren gewählt und nur in seltenen, durch Sternchen (* *) bezeichneten, Fällen S. Z. vorgezogen. Der leichteren Nachprüfung halber werden die Varianten unter Angabe von Seiten und Zeilenzahl gegeben werden. Nur הדבר הראשון soll nochmals vollständig zum Abdruck kommen; hier sind nicht nur viele Varianten und einige Zusätze wiederzugeben, sondern auch eine Umstellung ist erforderlich, weil der Schlussatz von MsH., der die Uehersetzung in das Hebräische ankündigt (נעתיקם בלשון קדש), natürlich vor G. M. gestanden haben muss: ואם כן הוא כנכתב בשאלה המעשה כאשר היה הדבר על נכונו כך ניאה לנו הדבר כי ראובן ושמעון אלה נשפטין זה עם זה על חמשה [שמנה] דברים: הדבר הראשון בעבור שקבל שמעון עליו להוסיף על אלפים זהובים מ״א יתהי״א ל־ה פו״ק דל״ך ראובן טוען כי הדבר משמיע כי כל ממון שיש לשמעון חייב לערבן בשותפות זו ושמעון אומר אינו חייב [להוסיף]84 על שלשת אלפים זהובים של ראובן [אלא אלפים זהובים בלבד והמשפט בדבר זה לא כדברי ראובן ולא כדברי שמעון]82 אלא כל דינרי כסף וזהב הנמצאים לשמעון חייב להטילם s0) East genau so lautete unsere Ergänzung S. 64. Die (aus einem Responsum des R. Hai Gaon) hinzugefügten Worte בלשון bis כתובה fallen natürlich fort. 81) Aus S. Z. ergänzt. 82) Die eingeklammerten Worte fehlen zwar in MsH., aber offenbar nur durch Flüchtigkeit des Schreibers, der durch das gleich hinter ihnen stehende *אל irregeführt wurde. Sie sind nicht nur für das Verständnis des Ganzen unbedingt nötig, fcondern werden späterhin (in הדבר השלישי heisst es: ואף גם זאת) auch vorausgesetzt.