Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 74

91 74 Rekonstruktion eines Responsums usw. לשמעין אחרי קחתו ממון מן ראובן לשותפות לקחת מטין אחר מן סוחר לשותפות אחרת או אמור ולהשיב.63 כי שלש מדות בענין הזה. מרה ראשונה שותפים שפי־שו בכתב שותפות כי יש למשתכר רשות להשתתף אף עם אחרים או שאין לו רשות לעשות כן כה יהיה משפטם לעשות כאשר התנו ביניהם כאשר אנו אומרים בכמה מקומות רשא־ן הספנין להתנות ביניהן דשאין החמרין להתנות ביניהם וכיוצא בהם. מרה ש;ית שותפין שלא הזכירו ביניהן שותפות שלישי אבל המשתכר הוא יושב בחנות שכל משאו ומתנו בה כענין הזה אין לו רשות להשתתף עם אהר אף לא להתעסק במלאכה אחרת באשר שנינו המושיב את חבירו בחנות למחצית שנר אם היה אומן לא יעסוק באימנותו לפי שאין עיניו על החנית בשעה שעוסק באומנותו ואם היה שותף עמו בחנות מותי המושיב את חבירו בחנות למחצית שבר לא יהא לוקה ומוכר דברים אחרים ואם לקח ומכר השבר לאמצע. מרה שלישית שותפים שלא הזכירו ביניהן שותפות שלישי והמשתכר אין כל משאו ומתנו בחנות אלא לוקח ומוכר במקומות רבות בענין הזה יש לו רשות להתעסק במלאכות אחרות בין מן ממון שלו ובין מן ממון אחרים והשכר לאמצע כי כן שנו רבותינו64 הנותן טעית לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רשאי הלוקח ליקה לו מאותו המין וכשהיא מוכר אל ימכור שתיהן באחת אלא אלו בפני עצמן זאלו בפני עצמן ועוד שנינו65 הניתן מעית לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר לא יהא לוקח בשלו חטים ובשל חבירו שעורים אלא או בכולן חטים או בכולן שעירים כדי שיהיו שניהן שיין בחבילה ואף שמעין זה כיון שנתפרש בשאלה שהוא משתכי בכמה מלאכות ולא במקום אח־ הוא יושב מותר לו להשתתף עם כל מי 63) Müller, Oeuvr. S. 111 Anm. 1 schlägt על לה נשיב vor. 6i) Müller, ebenda Anm. 4 gibt als Quelle unricbtig Abschnitt 11 in Baba Mezia an; es muss lauten Abschnitt 4. — Ferner schreibt er: ״In unserer Tosephta steht אין מוכר א ל ו בפני עצמו; dies ist nach der La. Saadjas in אלא אלו בפ״ע zu emendieren.“ Seine Angabe ist nur bedingt richtig. Zwar hat die Halacha die Lesart Saadjas rezipiert, aber die unserer Tosephtaausgaben findet sich auch bei den Dezisoren, so Maimonides, Hilehoth Scheluchim we Schutaphim Y. 3. Abraham b. Dayid bemerkt zu dieser Stelle: זו התוספתא איבה מחוורת ואין למדין ממכה. Aus diesen bisher u. W missverstandenen Worten (s. z. B. Keseph Mischne z. St.) möchten wir den Schluss ziehen, dass er auch die La. unserer Tosephta gekannt und darum diejenige des Maimonides mit אינד. מחוורת bezeichnet hat, aus der gesetzliche Bestimmungen abzuleiten nicht erlaubt ist. 6') Auch hier hat Maimonides die umgekehrte La. unserer Tosephta- Drucke. Daher ist (im Gegensatz zu Müller Oeuvr. S. 111 Anm. 5) nicht nur Saadjas, sondern auch unsere La. gut bezeugt.